רש"י על הוריות ט׳ א:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על הוריות ט׳ ע״א:ד׳ רש"י על הוריות ט׳ ע״א:ו׳ »

5 וְאֵימָא: כִּי מְמַעֵט לֵיהּ רַחֲמָנָא – מִדַּלֵּי דַלּוּת, וּמַאי נִיהוּ? עֲשִׂירִית הָאֵיפָה. אֲבָל עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת, לָא מַעֲטֵיהּ רַחֲמָנָא! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא מֵאַחַת מֵאֵלֶּה״. הַמִּתְכַּפֵּר בְּאַחַת – מִתְכַּפֵּר בְּכוּלָּן, וְשֶׁאֵין מִתְכַּפֵּר בְּאַחַת – אֵין מִתְכַּפֵּר בְּכוּלָּן.

פירוש רש"י על הוריות ט׳ א:ה׳

5 אימא כי מעטי' קרא - לכהן משיח:

6 מדלי דלות - דהיינו מעשירית האיפה דכתיב זה קרבן אהרן דאין אחרת עשירית האיפה באה לו חובה:

7 מדלות לא מעטיה - דעל שמיעת קול ובטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו לחייב כשבה או שעירה או תורין ובני יונה:

8 לא ס"ד דכתיב - גבי עשירית האיפה וכפר עליו הכהן מאחת מאלה דמשמע כל המתכפר באחת כלומר בכל אחת ואחת אפילו בעשירית האיפה מתכפר בכולן דישנו בעשירות ובדלות ובדלי דלות:

9 ושאין מתכפר באחת מהן - כגון משיח דודאי אין מתכפר בעשירית האיפה דכתיב זה קרבן:

10 אין מתכפר בכולם - דאמעיט נמי דאינו בקרבן עולה ויורד כלל:

« רש"י על הוריות ט׳ ע״א:ד׳ רש"י על הוריות ט׳ ע״א:ו׳ »