רש"י על גיטין ס״ט א:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור גיטין ס״ט א:י״א
11 לְכַכָּא – אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: לַיְתֵי תּוּמָא יְחִידָאָה וְנִימְרְסֵיהּ בְּמִישְׁחָא וּמִילְחָא, וְנִתְּבֵיהּ אַטֻּופְרָא דְאִלְיוֹנָא דְּהָהוּא גִּיסָא דְּכָיֵיב לֵיהּ, וְנַהְדַּר לֵיהּ גְּדָנְפָא דְלֵישָׁא. וְנִיזְדְּהַר לְבִישְׂרֵיהּ, דְּקָשֵׁי לְחִיוָּרָא.
פירוש רש"י על גיטין ס״ט א:י״א
11 לככא - חולי השינים הפנימים:
12 תומא יחידא - ראש שום שלא היה בו אלא צלע אחד:
13 ונמרסיה - ישחקנו:
14 אטופרא דאליונא - על צפורן של בוהן יד:
15 ונזדהר לבשריה - שלא יגע אותו שום בבשרו:
16 דקשי לחיורא - צרעת: