רש"י על גיטין ס״ח א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור גיטין ס״ח א:ז׳
7 אָמַר מָר, הָכָא תַּרְגִּימוּ: שֵׁידָא וְשֵׁידְתִין. שֵׁידָה וְשֵׁידְתִין – לְמַאי אִיבְּעִי לֵיהּ? דִּכְתִיב: ״וְהַבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה וְגוֹ׳״ – אָמַר לְהוּ לְרַבָּנַן: הֵיכִי אֶעֱבֵיד? אֲמַרוּ לֵיהּ: אִיכָּא שָׁמִירָא דְּאַיְיתִי מֹשֶׁה לְאַבְנֵי אֵפוֹד.
פירוש רש"י על גיטין ס״ח א:ז׳
7 היכי איעביד - בלי כלי ברזל:
8 שמיר - בריה מששת ימי בראשית ואין כל דבר קשה יכול לעמוד מפניו:
9 לאבני אפוד - דאמרינן במסכת סוטה דף מח: אבנים הללו אין כותבין עליהם בדיו שנאמר פתוחי חותם ואין מסרטין עליהם באיזמל שנאמר במלואתם שלא יהו חסרות כלום אלא כותב עליהם בדיו ומראה להן שמיר מבחוץ והן נבקעות מאליהן: