רש"י על גיטין ס״ב ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור גיטין ס״ב ב:ד׳
4 גְּמָ׳ אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְרַב אָשֵׁי: טַעְמָא דְּלָא שַׁוֵּיתֵיהּ אִיהִי שָׁלִיחַ לְִקַבָּלָה, הָא שַׁוֵּיתֵיהּ אִיהִי שָׁלִיחַ לְִקַבָּלָה, רָצָה לַחְזוֹר – לֹא יַחְזוֹר. שְׁמַע מִינַּהּ – ״הוֹלֵךְ״ כִּ״זְכִי״ דָּמֵי!
פירוש רש"י על גיטין ס״ב ב:ד׳
4 גמ' טעמא דלא שויתיה שליח לקבלה - אהולך גט זה לאשתי קאי דקתני מתני' יחזור ומיירי בדלא שויתיה איהי שליח לקבלה ובעל לאו בר שוייה שליח לקבלה הוא דהא חוב הוא לה והכא הוא דקאמרינן יחזור:
5 הא שויתיה איהי שליח לקבלה - וקאמר איהו הולך:
6 לא יחזור - דלא עקריה משליחותא דידה:
7 אלמא הולך כזכי דמי - ופלוגתא היא בפ"ק לעיל גיטין דף יד.: