רש"י על גיטין מ״ה ב:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור גיטין מ״ה ב:י״ג
13 מַתְנִי׳ הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֵׁם רַע – לֹא יַחְזִיר. מִשּׁוּם נֶדֶר – לֹא יַחְזִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כׇּל נֶדֶר שֶׁיָּדְעוּ בּוֹ רַבִּים – לֹא יַחְזִיר, וְשֶׁלֹּא יָדְעוּ בּוֹ רַבִּים – יַחְזִיר.
פירוש רש"י על גיטין מ״ה ב:י״ג
13 מתני' משום ש"ר - שיצא עליה לעז זנות:
14 משום נדר - שנדרה ואמר אי אפשי באשה נדרנית:
15 לא יחזיר - ואפי' נמצאו דברים בדאים או הנדר התירו חכם וטעמא פליגי בה אמוראי איכא למ"ד משום קלקולא ואיכא למ"ד קנס הוא שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות ובנדרים:
16 שידעו בו רבים - שנדרתו ברבים:
17 לא יחזיר - דאין לו הפרה ורבי יהודה לא חייש לקלקולא אלא שלא יהו בנות ישראל פרוצות בנדרים הלכך אי נדרה נדר ברבים פריצות הוא בנדרים וקנסוה:
18 ושלא ידעו בו רבים - דיש לו הפרה לא קנסוה: