רש"י על בראשית מ״ד:י״ג

« רש"י על בראשית מ״ד:י״ב רש"י על בראשית מ״ד:י״ד »

1 משכיל לדוד פתח ↗

ויעמוס וכו׳ בעלי זרוע וכו׳ דייק הכי מדלא כתיב בקצרה ויעמסו על חמוריהם וכדכתיב ויקרעו וישובו ומ״ש דהכא כתיב ויעמוס איש על חמורו א״ו להודיע זה שלא הוצרכו לסייע זא״ז:

2 יריעות שלמה פתח ↗

מה שפירש רש"י מדברי רז"ל מטרפולן היתה כו' יש לתמוה מנ"ל ופירש בעל מתנ"כ בפירושו לרבות דדייקי מדנקט ל' עיר ולא לשון כרך ולא נהירא דא"כ הא דכתיב לעיל בפר' זו הם יצאו את העיר וגו' וכן בפר' וארא כתיב כצאתי את העיר מא"ל ועוד דכרך לשון התרגום הוא ולא לשון המקרא ולכאור' נראה דדיקי לישנ' דהעירה דהל"ל העיר וכן דייק לישנ' דרש"י ולכן נמי קאמר עיר בינונית של י' בנ"א דזה מרומז בב' ההי"ן של העירה אך ק' מה יעשו בהעירה דגבי יריחו וכן בשאר מקומות ושמא כל היכא דאיכא למדריש דרשינן כנ"ל:

2 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה נסים לקראתו, שהיו מהוממים ומטורפים ורצין לקראת המים. ע"כ. דומה שללכת־לנוס לקראת פירושו - לבוא מולו, והנה לפי דברי רש"י בפסוק הקודם ד"ה וישובו המים המים העומדים כחומה ישובו למקומם, כלומר באים על המצרים מן הצדדים, וקצת קשה לומר שהמצרים פנו ימינה או שמאלה ורצו לקראת המים שהיו לפי שעה חומות. וכך מתוארת ההתרחשות ב"דעת מקרא" על אתר: המצרים גמרו בדעתם לנוס מפני ישראל, וחזרו לאחוריהם ובקשו לעלות מן הים בדרך שירדו בה. אבל באותה השעה התחילו המים שבים למקומם: חומות המים שמימין ומשמאל לשביל היבש נתמוטטו, והמים נשפכו ומלאו את הדרך שבקשו המצרים לחזור בה, ונמצא, שהמצרים הנסים מפני ישראל נסו לקראת המים. פ' בשלח תשנ"ה

1 ויעמס איש על חמרו. בַּעֲלֵי זְרוֹעַ הָיוּ, וְלֹא הֻצְרְכוּ לְסַיֵּעַ זֶה אֶת זֶה לִטְעֹן:

2 וישובו העירה. מֶטְרוֹפּוֹלִין הָיְתָה, וְהוּא אוֹמֵר הָעִירָה, הָעִיר כָּל שֶׁהוּא אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיְתָה חֲשׁוּבָה בְעֵינֵיהֶם אֶלָּא כְעִיר בֵּינוֹנִית שֶׁל י' בְּנֵי אָדָם לְעִנְיַן הַמִּלְחָמָה:

2 משכיל לדוד פתח ↗

וישובו העירה מטרופולין וכו׳ הכי אי׳ בב״ר והא ודאי צריכא רבא מאי קמ״ל אטו משום דמטרופולין היתה לא מצי למכתב העירה ואלא היכי לכתוב ומה שראיתי לבעל מתנות כהונה שכתב שהקטנה נקראת עיר והגדולה נקראת כרך בכ״מ ליתא שאין זה אלא בדברי רז״ל אבל בל׳ תורה הכל נקרא עיר ואפ׳ לומר משום דאמור רבנן בב״ר גופיה בכמה מקומות דה״א בסוף תיבה במקום למ״ד בתחלה והתיבון והא כתיב ישובו רשעים לשאול׳ ומשני דר״ל לדיוטא התחתונ׳ של שאול ומעין קו׳ זו קשיא להו הכא דכיון דה״א דבסוף תיבת העירה הויא במקום למ״ד בתחלה וכאילו כתיב לעיר ה״א דכתיב ברישא למה לן הול״ל וישובו עירה כמו ויבאו מצרימה וידוע מאי דפירש״י בפ׳ לך לך בפ׳ הרה נסו ואמנם התם ע״פ הפשט ואפש׳ דאפי׳ לפי הפשט הכא דליכא למטעי דידוע על איזו עיר מדבר לא היה צריך ליתן ה״א בראשה דהשתא הוי כאילו כתיב להעיר ול״ל ואם בא לומר שהיתה העיר הגדולה החשובה טפי זה ידוע דמטרופלין היתה א״ו הוי זה כמו ריבוי אחר ריבוי ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט ה״נ בא לומר שהיתה בעיניה׳ לקטנ׳ ואמנם מ״ש עוד רש״י בעיר בינונית של י׳ אנשים ק׳ להלום דמשמע דעיר בינונית יש בה עשרה אנשים וכה״ג אפי׳ לכלל כפר קטן לא הגיעה ובמדר׳ נכתבה מדת בינונית אלא כעיר של עשרה וכו׳ ואפ׳ משום דאיכא ב׳ ההי״ן דמדחדא לדרשה אידך נמי לדרשה מש״ה דרשו עשרה ב״א:

« רש"י על בראשית מ״ד:י״ב רש"י על בראשית מ״ד:י״ד »