רש"י על בראשית מ״א:מ״ה

« רש"י על בראשית מ״א:מ״ד רש"י על בראשית מ״א:מ״ז »

1 משכיל לדוד פתח ↗

צפנת וכולי ואין לפענח וכו׳ עיין בספר ע״מ מאמר אם כל חי סי׳ ל״ח דמפ׳ שהיא מלה מורכבת מן פע ונח פע מל׳ כיולדה אפעה הרמ׳ קול ופירושו שכשמגלה ומפרסם הצפונות דעת השומעים נחה הימנו ע״ע וק״ק דא״כ הו״ל למימר פענ״ח בפתח הנו״ן א״נ פענוח ולעד״ן דשם נַח נגזר מפועל ינח כמו דַע ששרשו ידע והוא מחסרי פ״א וה״פ בשעה שהוא מדבר ומגלה הצפונות הכל מניחים מלדבר עוד שאין להשיב על דבריו והוא ע״ד מה שפי׳ רז״ל על החרש והמסגר אבל אח״כ ראיתי בילקוט דמשמע בהדיא כפי׳ מהרמ״ע ע״ש:

2 שפתי חכמים פתח ↗

הוא פוטיפר ונקרא פוטי פרע. דרש"י דייק מדכתיב ויקרא פרעה שם יוסף וגו' ויתן לו את אסנת וגו' ר"ל פרעה נתן ליוסף את אסנת ומאי נפקא מינה בזה וא"כ על כרחך צ"ל דפוטיפרע הוא פוטיפר ויש נפקותא גדולה בזה שפרעה היה רוצה ליתן גדולה ליוסף וללובשו בגדי מלוכה ופרעה ירא כיון דעבד הוא לא יניחו לו גדולה זו ועוד בנימוסי מצרים כתיב אין עבד מולך ולא לובש בגדי שרים לכך רצה פרעה ליתן ליוסף בת אדוניו של יוסף דאם האדון נתן לעבדו אשה הוא משוחרר וכל שכן אם נותן לו בתו שהוא משוחרר א"כ ש"מ דפוטיפרע הוא פוטיפר וק"ל:

2 ברטנורא על התורה פתח ↗

פוטיפרע הוא פוטיפר ונקרא פוטיפרע לפי שנסתרס מאליו קשה מנא לו י"ל שדורש פוטיפרע כאילו נכתב ב' מלות פוט פרע כלומ' פוטיפר פרוע מלשון פריעה וקרועה והיינו שהיה סריס וקשה על זה שהרי אמ' בפרשה של מעלה בשעת תשמיש אמרה לו שנראה שהיה משמש י"ל שהיה דש ואינו זורה:

2 משכיל לדוד פתח ↗

פוטיפרע הוא פוטיפר וכו׳ אפשר דנפ״ל מדכתיב ויתן לו וכו׳ דמשמע שפוטיפרע לא היה חפץ ליתנה לו אלא המלך נתנה לו בע״כ וזה דבר קשה דלמה היה זה ממאן לתת בתו למשנה למלך אלא ע״כ זה פוטיפר שהיה שונא אותו ע״ד אשתו:

1 צפנת פענח. מְפָרֵשׁ הַצְּפוּנוֹת; וְאֵין לְפַעְנֵחַ דִּמְיוֹן בַּמִּקְרָא:

2 פוטיפרע. הוּא פּוֹטִיפַר, וְנִקְרָא פּוֹטִיפֶרַע עַל שֶׁנִּסְתָּרֵס מֵאֵלָיו, לְפִי שֶׁחָמַד אֶת יוֹסֵף לְמִשְׁכַּב זָכָר סוטה י"ג:

2 מזרחי פתח ↗

פוטיפרע הוא פוטיפר ונקרא פוטיפרע על שנסתרס מאליו. בסוטה סוף פ"ק אמר רב ויקנהו פוטיפר שקנהו לעצמו ופרש"י כו' מתוך יופיו ובא מיכאל ופרעו ופרש"י פרעו היינו סירוס יתירה דפרע מלשון פריעה ומפני שהסירוס אינו מובן אלא מלשון פרע שבתוך השם של פוטיפרע לפיכך לא דרשו הסירוס אלא משם פוטיפרע ולא משם פוטיפר ופי' כהן שר כמו ובני דוד כהנים היו ששר הטבחים הי' ואון שם עירו ויהי' כהן און כמו כהן מדין ומה שאמרו שהי' יתרו מפטם עגלים לעבודת כוכבים ממלת פוטיאל דרשו זה ולא ממלת כהן ומה שאמרו גבי כי אם הלחם אשר הוא אוכל היא אשתו אלא שדבר בלשון נקיה וגבי כדברים האלה עשה לי עבדך בשעת תשמיש אמרה לו כן כדאיתא בב"ר כבר פירשתי זה בפסוק כי אם הלחם אשר הוא אוכל ע"ש:

2 רמב"ן על בראשית פתח ↗

בַּת פּוֹטִיפֶרַע כֹּהֵן אוֹן הוּא פּוֹטִיפַר, וְנִקְרָא פּוֹטִיפֶרַע עַל שֵׁם שֶׁנִּסְתָּרֵס מֵאֵלָיו לְפִי שֶׁלָּקַח יוֹסֵף לְמִשְׁכָּב, לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על בראשית מ"א:מ"ה, וְהוּא מִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ סוטה יג. וְהֻצְרַךְ מִמֶּנּוּ רַשִׁ"י רש"י על בראשית מ"ז:כ"ב לוֹמַר כִּי כָּל "כֹּהֵן" מְשָׁרֵת לֶאֱלֹהוּת חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא לְשׁוֹן גְּדֻלָּה, שֶׁהֲרֵי שַׂר הַטַּבָּחִים הָיָה, וְכֵן "כֹּהֵן מִדְיָן" שמות ב טז. וַאֲנִי אוֹמֵר כִּי לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ הָיָה פּוֹטִיפַר שַׂר לְפַרְעֹה, וְכַאֲשֶׁר נִסְתָּרֵס בְּגוּפוֹ וְהִכִּירוּ בּוֹ וּקְרָאוּהוּ פּוֹטִיפֶרַע, נִתְבַּיֵּשׁ בַּדָּבָר וּפֵרֵשׁ מִשְּׂרָרָתוֹ וְהִכְנִיס עַצְמוֹ בְּבֵית עֲבוֹדָה זָרָה וְנַעֲשָׂה כֹּמֶר לַעֲבוֹדָה זָרָה, כִּי כֵן מִנְהָג הַנִּכְבָּדִים. וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה אוֹן שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ, וְכֵן "כֹּהֵן מִדְיָן" כֹּמֶר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ סנהדרין פב בְּיִתְרוֹ שֶׁהָיָה מְפַטֵּם עֲגָלִים לַעֲבוֹדָה זָרָה. וְהָאֱמֶת כִּי לְשׁוֹן כְּהֻנָּה – שֵׁרוּת, אֲבָל לֹא לֶאֱלֹהוּת בִּלְבַד, כִּי הִנֵּה "וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ" שמואל ב ח יח, וּבִמְקוֹמוֹ בְּדִבְרֵי הַיָּמִים א יח יז "וּבְנֵי דָוִד הָרִאשׁוֹנִים לְיַד הַמֶּלֶךְ", וְכֵן "מוֹלִיךְ כֹּהֲנִים שׁוֹלָל" איוב יב יט, שֶׁהֵם מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ, וְכֵן "יְכַהֵן פְּאֵר" ישעיהו סא י, יִתְלַבֵּשׁ פְּאֵר כְּכֹהֵן הָעוֹבֵד שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ בְּגָדִים שֶׁלֹּא כִּשְׁאָר הָעָם לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, וְכֵן "וּמְיֻדָּעָיו וְכֹהֲנָיו" מלכים ב י יא, רָאשֵׁי מְשָׁרְתָיו:

2 דברי דוד פתח ↗

פוטי פרע, על שנסתרס מאליו. מלת פרע דהוא לשון, סירוס מלשון וירא משה את העם כי פרוע הוא ותרגומו בטיל הוא, ה"נ כן הוא שנתבטל מתשמיש והורה לנו הכתוב שנעשה זה בעבור יוסף:

« רש"י על בראשית מ״א:מ״ד רש"י על בראשית מ״א:מ״ז »