רש"י על בראשית כ״ד:ז׳:ב׳-ג׳

« רש"י על בראשית כ״ד:ב׳ רש"י על בראשית כ״ד:ח׳ »

3 שפתי חכמים פתח ↗

מאור כשדים. הרא"ם והרמב"ן האריכו, ודבר פשוט הוא שהרב סובר דארץ מולדתו היינו אור כשדים, מולדתו היינו בני משפחתו עיר חרן. נח"י עיי"ש:

3 רמב"ן על בראשית פתח ↗

מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על בראשית כ"ד:ז', מִבֵּית אָבִי מֵחָרָן, וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי מֵאוּר כַּשְׂדִּים. אִם כֵּן "אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ" יִהְיֶה אוּר כַּשְׂדִּים, וְחָלִילָה חָלִילָה שֶׁיִּתְעָרֵב זֶרַע הַקֹּדֶשׁ בִּבְנֵי חָם הַפּוֹשֵׁעַ. אוּלַי יֹאמַר שֶׁהָיָה לוֹ מִשְׁפָּחָה שָׁם מִזַּרְעוֹ שֶׁל שֵׁם, אֲבָל הָעֶבֶד לְחָרָן הָלַךְ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר אֲדֹנָיו. וְאוּלַי יַחְשֹׁב הָרַב כִּי אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ אוּר כַּשְׂדִּים, אֲבָל "מוֹלַדְתִּי" הִיא מִשְׁפַּחְתִּי, וְ"אַרְצִי" אֶרֶץ אֲשֶׁר גָּר בָּהּ. וְכָל אֵלֶּה דְּבָרִים בְּטֵלִים, כִּי בְּכָאן אָמַר "וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם", וְעוֹד כִּי יָמִים רַבִּים עָמַד בְּאֶרֶץ כְּנַעַן יוֹתֵר מֵחָרָן, וְלָמָּה תִּקָּרֵא חָרָן אַרְצוֹ בַּעֲבוּר שֶׁגָּר בָּהּ יָמִים. אֲבָל "אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי", אַרְצִי שֶׁשָּׁם מוֹלַדְתִּי, כִּי שָׁם עָמַד וּמִשָּׁם הָיוּ אֲבוֹתָיו מֵעוֹלָם, וּכְבָר נִתְבָּאֵר לעיל יא כח יב א. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה בראשית רבה נ"ט:י', מִבֵּית אָבִי זוֹ בֵּיתוֹ שֶׁל אָבִיו, וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי זוֹ שְׁכוּנָתִי. וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה טַעַם "אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי" אַרְצִי וּמִשְׁפַּחְתִּי, כִּי גַּם בְּאַנְשֵׁי אַרְצוֹ לֹא יַחְפֹּץ רַק בְּמִשְׁפַּחְתּוֹ, וְכֵן "וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם" רֶמֶז אֶל "מִבֵּית אָבִי", וְכֵן יֹאמַר הָעֶבֶד בראשית כ"ד:מ' "וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִמִּשְׁפַּחְתִּי וּמִבֵּית אָבִי", וְאָמַר שם מא "כִּי תָבֹא אֶל מִשְׁפַּחְתִּי", אוֹ שֶׁהָיָה הָעֶבֶד אוֹמֵר כֵּן לְכַבְּדָם שֶׁיִּשְׁמְעוּ לוֹ:

1 מבית אבי. מֵחָרָן:

2 ומארץ מולדתי. מֵאוּר כַּשְׂדִּים:

3 גור אריה פתח ↗

מאור כשדים. הקשה הרמב"ן אם כן מה שכתוב אחריו "ולקחת אשה לבני משם" שיקח לו אשה מאור כשדים, וחלילה שיתערב זרעו בבני חם הפושע והמקולל, ותירץ הרא"ם שאברהם לא ידע שנחור ישב עתה בחרן, כי הוא הניחו באור כשדים כשיצא משם עם אביו, ולפיכך אמר שיקח לו אשה "משם", והעבד כאשר הלך לאור כשדים היה צריך לו לילך דרך ארם נהרים ודרך חרן, כדכתיב בקרא כשיצא אברהם מאור כשדים נאמר לעיל יא, לא "ויבואו עד חרן וישבו שם", וכשבא לשם העבד הוגד לו כי משפחת אברהם בחרן, והניח הדרך של אור כשדים והלך לנחור:ואין ממש בכל זה, כי איך לא ידע אברהם באיזה מקום ישב נחור, ולפיכך נראה לי כי רש"י סבירא ליה כי "ולקחת אשה לבני משם" קאי על מה שאמר "אשר לקחני מבית אבי", וכן פירוש הכתוב; האלקים אשר לקחני מבית אבי, ומתחלה לקח אותי מארצי, "הוא ישלח מלאכו וגו' ולקחת אשה לבני משם", פירוש ”מבית אבי", שזהו סוף הלקיחה שזכר הכתוב, והוא העיקר. ומה שכתוב לפני זה "כי אל ארצי ואל מולדתי" פסוק ד בודאי דעת רש"י שנקרא חרן "ארצי" כיון ששם היו יושבים כל משפחתו בזמן ההוא – נקרא חרן "ארצי", וכן נקרא "מולדתי", כדכתיב להלן מג, ז "שאל האיש לנו ולמולדתינו". אבל "אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי" אין ארץ מולדתו רק משום שנולד בו, והוא אור כשדים, דלא יתכן לפרש שם ארץ מולדתו – חרן, שבאותו זמן שלקח אותו עדיין לא ישבו שם בני משפחתו, ולפיכך צריך לפרש "אשר לקחני מארץ מולדתי" היינו ארץ כשדים, ששם היה מולדתו:ועוד דאם "ארץ מולדתי" – חרן, למה לי למכתב "ארץ מולדתי" שהרי כבר כתיב "מבית אבי", אלא אאור כשדים קאי, אבל גבי "ארצי ומולדתי" צריך לומר תרוייהו, דאי כתב "אל ארצי" בלחוד, הווא אמינא שיקח אשה מארצו אף על גב דלא הוי מולדתו, ואי כתב מולדתו הווא אמינא לוט או ישמעאל, לכך כתב "ארצי ומולדתי". אף על גב דכתיב פסוק מט "ואפנה על ימין או על שמאל", ופירושו ישמעאל ולוט, היינו מפני שנקרא 'מולדתו' אף על גב דלא הוי 'ארצו', כיון דיש בו חדא – יש לו לילך אליו. ועוד דהא כתיב לעיל טו, ז "אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים", אם כן לקחו מארץ כשדים, וצריך לפרש "אשר לקחני מארץ מולדתי" מארץ כשדים, והשתא כל הכתוב הוא כמשמעו:אבל בב"ר נט, י אמרו 'מבית אבי – זה בית אביו, ומארץ מולדתי – שכונתו', רצה לומר שלא מבית אביו בלבד לקח אותו רק מכל השכונה של בית אביו, דהיינו כל הארץ – לקח אותו. אבל מה שפירש הרמב"ן ז"ל כי אברהם נולד בחרן, אין הדברים כך, שהרי במסכת פסחים פרק האשה סוף פז ע"ב אמרו שלכך הגלה הקב"ה את ישראל לבבל – ששגרן לבית אמן, ועל כרחך צריך אתה לומר שאברהם נולד באור כשדים שהוא בבבל:

« רש"י על בראשית כ״ד:ב׳ רש"י על בראשית כ״ד:ח׳ »