רש"י על בראשית כ״ד:ח׳

« רש"י על בראשית כ״ד:ז׳ רש"י על בראשית כ״ד:י׳ »

1 שפתי חכמים פתח ↗

וקח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא. מדכתיב אשר אנכי יושב בקרבו א"כ ש"מ דאכנעני היושב בקרבו צוה שלא ליקח דהיינו מבנות ענר ואשכול וממרא דהיו בעלי בריתו א"כ ממילא נמי הא דכתיב הכא ונקית משבועתי אם לא תאבה ללכת אחריו וגו' קאי נמי על ענר אשכול וממרא:

1 גור אריה פתח ↗

וקח לי אשה מבנות ענר וכו'. כי אחר שהשבועה היתה עליה כדכתיב פסוק ג "לא תקח אשה מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו", ולא היה צריך לומר "בקרבו", אלא זהו ענר אשכול וממרא אשר היה אברהם יושב בקרבו, וגם עליהם השביעו שלא יקח אשה לבנו אף על גב שהם כשרים, ולא הוצרך לומר "בקרבו", כי מאחר שאמר "מבנות הכנעני" פסוק ג כל כנען במשמע, אלא לומר שעליהם קאי "ונקית משבועתי זאת", דהיינו שלא ליקח אשה מבנות ענר, וקח אשה מן ענר אשכול וממרא. ועוד מדאמר "ונקית משבועתי זאת" משמע שבועה אחרונה שהשביעו גם על בנות ענר אשכול וממרא, וזה "אשר אנכי יושב בקרבו", ועל שבועה אחרונה אמר "ונקית משבועתי זאת" – וקח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא, אבל שבועה שלא יקח אשה משאר בנות כנען – כדקאי קאי:ואם תאמר והא רש"י פירש לקמן פסוק מט "ואפנה על ימין או על שמאל" – לקח מבנות לוט או ישמעאל, ונראה לומר כי מפני שאמר למעלה שיקח לו אשה ממולדתו פסוק ד, וישמעאל ולוט גם כן ממולדתו, ואמנם ילך תחלה אל נחור מפני שאמר "כי אם אל ארצי ומולדתי", ומשפחת נחור 'ארצו ומולדתו', אבל אם לא יתן לו אז יפנה על ימין או על שמאל, דהא איכא חדא, דהיינו מולדתו. ומה שפירש כאן מבנות ענר אשכול וממרא וכו', היינו מפני שכתב "ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך וגו'", שכולל כל שהוא ממשפחתו, ועל זה אמר "ואם לא תאבה" – 'ולקחת אשה מבנות ענר אשכול וממרא':ומה שהורשה ליקח מבנות כנען ולא מבנות אליעזר עצמו, שהוא היה צדיק יותר, נראה כי בבנות ענר אשכול וממרא אין כל כך קללה לפי שהיו בעלי ברית אברהם לעיל יד, יג, ונאמר לעיל יב, ג "ואברכה מברכך" ושייך בהם ברכה, אבל אליעזר סוף שגם הוא היה משרת את אברהם והיה זקן ביתו פסוק ב – מפני שעיקר הקללה שהם עבדים לעיל ט, כה, ועדיין אותה קללה בו שהיה עבד, ולפיכך לא רצה שיקח את בתו:

1 ברטנורא על התורה פתח ↗

ונקית משבועתי זאת וקח לי מבנות ענר אשכול וממרא קשה מנא לו שיתיר לו ליקח מבנות ענר אשכול וממרא י"ל שאברהם השביעו משני דברים האחד אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני דהיינו כנעני דעלמא והשני אשר אנכי יושב בקרבו דהיינו מבנות ענר אשכל וממרא וסמוך ליה כתוב ונקית משבועתי זאת דמשמע דשבועה האחרונה דסמוכה למקרא זה דהיינו שלא יקח מבנות ענר אשכול וממרא כדמפרשנא.

2 גור אריה פתח ↗

מעוט הוא. ומה שאמר זה לעבד – כדי שיגיד זה להם שיהיה בניהם בא אליהם ולא יהיה אסור לצאת חוצה לארץ, ולפיכך לא ימנעו מלהשיא בנותם להם:

1 ונקית משבועתי וגו'. וְקַח לוֹ אִשָּׁה מִבְּנוֹת עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא:

2 רק את בני וגו'. רַק מִעוּט הוּא; בְּנִי אֵינוֹ חוֹזֵר, אֲבָל יַעֲקֹב בֶּן בְּנִי סוֹפוֹ לַחֲזֹר:

1 יריעות שלמה פתח ↗

בד"ה וקח לי כו' וממרא נ"ב ולי נראה דמעולם לא דיבר אליעזר לאברהם כך ולא תבע בפה כדי שלא יחשוד אותו שיתרשל וימעול בשליחתו כדי שיתחתן עמו וק"ל וגם אם היה אברה' רוצה להזדווג עמו אם לא ימצא ממשפחתו מ"מ לא היה מגלה לו כדי שלא יתרשל בשליחתו ובודאי שהיה אליעזר נושא ונותן כך בשכלו שראוי היה להזדווג עמי אלא שהוא ארור אבל לא דיבר כלל בפני אברהם וכדי לפייס' ולשבחם ולהודיע להם שאברה' חשק בהם מחמת יחום משפחתם הוצי' אותן הדברים מפיו ובראותו שהם נתגאו עליו ונתקשו שהיה מוכרח להם והיו רוצין להענישו בהון עתיק הוציא נמי דחייה מלבו ואמר להם שאינו מוכרח להם ויש לו רשו' נמי להזדווג עם ישמעאל ולוט אעפ"י שלא היו דברים מעולם וק"ל קרוב לזה פירש מהרא"י ודוק מהרש"ל:

1 מזרחי פתח ↗

וקח לי מבנות ענר אשכול וממרא. אף על פי שהם כנעניים כדכתיב ממרא האמורי אחי אשכול ואחי ענר מכל מקום כשאי אפשר לישא מבני משפחתו לפחות ישא מהטובים שבכנעניים שהם ענר אשכול וממרא בעלי בריתו שהרי השבועה שהשביע לאליעזר שלא יקח אשה לבנו מבנות הכנעני אינה אלא כשלא ילך תחלה אל ארצו ואל מולדתו אבל אם ילך שם תחלה ולא תאבה האשה ללכת אחריו יוכל לקחת אתר זה מבנות הכנעני שכן כתיב בדברי אליעזר וישביעני אדוני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בארצו אם לא אל בית אבי תלך ופרש"י אם לא תלך תחלה אל בית אבי ולא תאבה ללכת אחריך. ומה שכתב הרב וקח לי מבנות ענר אשכול וממרא ואברהם לא חלק בשבועתו בין בעלי בריתו לשאר כנעניים י"ל שהרב למד זה ממאמר אשר אנכי יושב בקרבו וכדברי אליעזר בעצמו דמשמע ממרא ואחיו שהיה יושב בקרבם ולכן יהיה גם ההתר בם לא בזולתם וכך אמרו בב"ר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני הזהירו על בנות ענר אשכול וממרא. אך קשה ממה שפירש גבי ואפנה על ימין או על שמאל על ימין מבנות ישמעאל או על שמאל מבנות לוט למה לא אמר ג"כ מבנות ענר אשכול וממרא ולמה התיר לו לישא אשה מבנות ענר אשכול וממרא שהם כנעניים אחר שאפשר לישא מבנות ישמעאל ולוט ולמה לא התיר לו לישא בתו של אליעזר אחר זה כדפרש"י ז"ל גבי אולי לא תלך האשה הרי אליעזר יותר נכבד ויותר חסיד מענר אשכול וממרא כמו שדרשו בבראשית רבה זקן ביתו שהיה זיו איקונין שלו דומה לו בכל אשר לו שהיה מושל ביצרו כמותו וצ"ע:

2 לבוש האורה פתח ↗

רש"י רק את בני וגומר רק מיעוט הוא בני אינו חוזר כו' פי' דאל"כ רק למה לי וכתב הרג"א ומ"ש זה לעבד כדי שיגיד זה להם שיהיו בניהם מותרים לבא אליהם ולא יהיו אסורים לצאת ח"ל ולפיכך לא ימנעו מלהשיא להם עכ"ל אבל דוחק הוא שהרי לא מצינו שהגיד העבד זה להם ויצאו דברי אברהם לריק לכך נ"ל שהוצרך להגיד זה לעבד שהיה אברהם מתיירא שמא לא ישתדל העבד בזה השתדלות רב להביא ליצחק אשה מארץ אחרת לארץ כנען כי יחשוב כל השתדלות יהיה לריק שהרי כבר אמר הש"י לאברהם כי גר יהיה זרעיך בארץ לא להם וגומר ויחשוב העבד שלא תהיה סבה גדולה יותר מזה שיבאו זרע אברהם לארץ לא להם כי אם על ידי שישא יצחק אשה לשם ואברהם לא ירגיש בזה להעלותו על לבו וישתדל השתדלות כנגד גזירת הש"י לכך גלה לו אברהם אל תחשב כן כי גם אנוכי יודע וזוכר את הגזירה אבל אודיעך כי אפ"ה בני לא ישוב שמה והגזירה תתקיים בבן בני:

« רש"י על בראשית כ״ד:ז׳ רש"י על בראשית כ״ד:י׳ »