רש"י על יחזקאל ז׳:ז׳

« רש"י על יחזקאל ז׳:ה׳ רש"י על יחזקאל ז׳:ח׳ »

7 בָּ֧אָה הַצְּפִירָ֛ה אֵלֶ֖יךָ יוֹשֵׁ֣ב הָאָ֑רֶץ בָּ֣א הָעֵ֗ת קָר֛וֹב הַיּ֥וֹם מְהוּמָ֖ה וְלֹא־הֵ֥ד הָרִֽים׃

פירוש רש"י על יחזקאל ז׳:ז׳

7 בָּאָה הַצְּפִירָה. טַעְמוֹ לְמַעְלָה בַּבֵּי״ת, וְהוּא לְשׁוֹן פָּעֲלָה: כְּבָר בָּאָה הַצְּפִירָה – כְּמוֹ בָּא וְשָׁקַע מְאוֹר הַשַּׁחַר וְהַתִּפְאֶרֶת בָּא:

8 וְלֹא הֵד הָרִים. ״וְלָא לְאִשְׁתֵּיזָבָא בְּמִצְדֵי טוּרַיָּא״, וְהֵד – לְשׁוֹן צַעֲקַת הַכְרָזָה לָקוּם לִבְרוֹחַ אֶל רָאשֵׁי הֶהָרִים, כְּמוֹ ״הֵידָד הִשְׁבַּתִּי״ ישעיה טז:י, ״וְעָנוּ עָלֶיךָ הֵידָד״ ירמיה נא:יד, הַשְׁמָעַת קוֹל נוֹשֵׂא מַשָּׂא עֲנָבִים אֶל הַגַּת וְטוֹעֲנֵי הַקּוֹרָה:

« רש"י על יחזקאל ז׳:ה׳ רש"י על יחזקאל ז׳:ח׳ »