רש"י על יחזקאל ד׳:י״ד

14 אֲהָהּ. לְשׁוֹן אֲנָחָה:

15 נַפְשִׁי לֹא מְטֻמָּאָה. לֹא הִרְהַרְתִּי בַּיּוֹם וּבָאתִי לִידֵי טֻמְאָה בַּלַּיְלָה:

16 נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא אָכַלְתִּי. בָּשָׂר מְסֻכֶּנֶת, שֶׁדּוֹמֶה לִנְבֵלָה וּטְרֵפָה:

17 בְּשַׂר פִּגּוּל. בְּהֵמָה שֶׁהוֹרָה בָּהּ חָכָם. וְלֹא יִתָּכֵן לוֹמַר נְבֵלָה וּטְרֵפָה מַמָּשׁ, דְּאִם כֵּן – מַאי רְבוּתֵיהּ?! חולין לז::