רש"י על יחזקאל מ״א:ה׳

« רש"י על יחזקאל מ״א:ד׳ רש"י על יחזקאל מ״א:ו׳ »

5 יומא פתח ↗

וְתִיפּוֹק לִי דַּ״אֲשֶׁר לוֹ״ אָמַר רַחֲמָנָא — מִשֶּׁלּוֹ הוּא מֵבִיא. דְּתַנְיָא: ״אֲשֶׁר לוֹ״ — מִשֶּׁלּוֹ הוּא מֵבִיא, וְלֹא מִשֶּׁל צִיבּוּר. יָכוֹל לֹא יָבִיא מִשֶּׁל צִיבּוּר — שֶׁאֵין הַצִּיבּוּר מִתְכַּפְּרִין בּוֹ, אֲבָל יָבִיא מִשֶּׁל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים — שֶׁהֲרֵי אֶחָיו הַכֹּהֲנִים מִתְכַּפְּרִים בּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר לוֹ״. יָכוֹל לֹא יָבִיא, וְאִם הֵבִיא כָּשֵׁר — תַּלְמוּד לוֹמַר שׁוּב: ״אֲשֶׁר לוֹ״ — שָׁנָה הַכָּתוּב עָלָיו לְעַכֵּב. וְלִיטַעְמָיךְ, אֶחָיו הַכֹּהֲנִים אִי לָאו דְּקָנוּ בְּגַוֵּיהּ הֵיכִי מְכַפַּר לְהוּ? אֶלָּא שָׁאנֵי בֵּי גַזָּא דְּאַהֲרֹן דְּאַפְקְרֵיהּ רַחֲמָנָא גַּבֵּי אֶחָיו הַכֹּהֲנִים. הָכָא גַּבֵּי תְּמוּרָה נָמֵי: שָׁאנֵי בֵּי גַזָּא דְּאַהֲרֹן דְּאַפְקְרֵיהּ רַחֲמָנָא גַּבֵּי אֶחָיו הַכֹּהֲנִים. מַתְנִי׳ הָיָה מְהַלֵּךְ בַּהֵיכָל עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵין שְׁתֵּי הַפָּרוֹכֹת הַמַּבְדִּילוֹת בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וּבֵינֵיהֶן אַמָּה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא הָיְתָה שָׁם אֶלָּא פָּרוֹכֶת אַחַת בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִבְדִּילָה הַפָּרוֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים״. גְּמָ׳ שַׁפִּיר קָאָמַר לְהוּ רַבִּי יוֹסֵי לְרַבָּנַן! וְרַבָּנַן אָמְרִי לְךָ: הָנֵי מִילֵּי בְּמִשְׁכָּן, אֲבָל בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי כֵּיוָן דְּלָא הֲוַאי אַמָּה טְרַקְסִין, וּבְמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן הוּא דַּהֲוַאי, וְאִיסְתַּפַּקָא לְהוּ לְרַבָּנַן בִּקְדוּשְּׁתֵיהּ, אִי כְּלִפְנִים אִי כְּלַחוּץ, וַעֲבוּד שְׁתֵּי פָּרוֹכֹת. תָּנוּ רַבָּנַן: בֵּין הַמִּזְבֵּחַ לַמְּנוֹרָה הָיָה מְהַלֵּךְ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בֵּין שֻׁלְחָן לַמִּזְבֵּחַ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: בֵּין שֻׁלְחָן לַכּוֹתֶל. מַאן יֵשׁ אוֹמְרִים? אָמַר רַב חִסְדָּא: רַבִּי יוֹסֵי הִיא, דְּאָמַר: פִּיתְחָא בְּצָפוֹן קָאֵי. וְרַבִּי יְהוּדָה אָמַר לָךְ: פִּיתְחָא בְּדָרוֹם קָאֵי. וְרַבִּי מֵאִיר כְּמַאן סְבִירָא לֵיהּ? אִי כְּרַבִּי יְהוּדָה סְבִירָא לֵיהּ — נֵיעוּל כְּרַבִּי יְהוּדָה, אִי כְּרַבִּי יוֹסֵי סְבִירָא לֵיהּ — נֵיעוּל כְּרַבִּי יוֹסֵי! לְעוֹלָם כְּרַבִּי יוֹסֵי סְבִירָא לֵיהּ, וַאֲמַר לְךָ: שׁוּלְחָנוֹת צָפוֹן וְדָרוֹם מוּנָּחִין, וּמַפְסְקָא לֵיהּ שֻׁלְחָן וְלָא מִתְעַיֵּיל לֵיהּ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם מִזְרָח וּמַעֲרָב מוּנָּחִין, וּמִשּׁוּם שְׁכִינָה לָאו אוֹרַח אַרְעָא

6 הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה פתח ↗

נמצאו התאים וכו'. גם בכאן ראיתי מלאכי אלהים עולים ויורדים בזה. דעת רבינו כי החמשה תאים שבצפון ושבדרום היו בחמשה חללי הכותלים היינו בכותל המסיבה אחד ובמסיבה עצמה הרי שתים ובכותל התא הרי שלשה והתא עצמו הרי ארבע ובכותל ההיכל הרי חמשה. וכן בדרום בכותל ההיכל הרי א' והתא עצמו הרי שתים ובכותל התא הרי שלשה ובית הורדת המים הרי ארבע ובכותל הרי חמשה. ושניים על גביהם הרי עשרים. ושלישיים על גביהן הרי שלשים ובצד מערב היו שמונה בכותל ההיכל הרי אחד והתא הרי שתים ובכותל התא שלשה ושלשה על גביהן הרי ששה ושנים שלישיים עוד על גביהם הרי שמונה סך הכל ל"ח תאים. כן הוא דעת רבינו כאן ועי' לעיל הלכה ה' ועי' במ"ג פ"ד דמדות בפי' רבינו שם יתבאר לך זה היטיב ועי' בצורות שבסוף מדות המיוחסות לפי' רבינו צורה ט"ו ט"ז יעו"ש היטיב אמנם יש דעה אחרת והוא שס"ל שכל אלו הכותלים היו אטומים היינו כותל המסיבה וכותל התא וכותל ההיכל ורק חלל התא היה חלול ושם היו חמשה תאים לאורך הכותל לצפון וכן לדרום ושניים על גביהם ושלישיים על גביהם וכן במערב היה בתא ג' תאים וג' על גביהם ושנים עליהם הרי שמנה ודעה זו תמצא בפירוש הר"ש שכ"כ וז"ל חמשה ע"ג חמשה וחמשה על גביהם רוחב התא מפורש לפנינו התא שש וכותל התא חמש בין תאי המערב בין תאי הצפון אבל לאורכו לא ניתן בו שיעור לא במשנה ולא במקרא ולפי חשבון הנביא צריך רבינו מנחם ג"כ ליתן ט"ז אמה בין אורך התא וכותל וכו' יעו"ש היטיב ולדעתי כי ט"ס הוא וצ"ל י"ז אמה עי' ברש"י יחזקאל מ"א ו' יעו"ש היטיב ובמלכים א' ו' ו'. והנה לפי פירושו הם היציעים דשם משנה ד' וכל התאים התחתונים היו רחבן חמש והתיכונים שש והעליונים שבע ועי' מש"כ למעלה בהלכה ט' אמנם לרבינו כי רוחב התאים היה לו כ"א רוחב בפ"ע היינו ג' התאים שבכותל המסיבה היה החלל עם הכתלים ה' והתאים שבמסיבה עצמה היו ג' אמות ושבכותל התא היו עם עובי הכתלים ה' והתאים השלישיים שבחלל התא ששה אמות ושבחלל כותל ההיכל עם עובי הכתלים ששה וכן שבדרום ג"כ ע"ז הדרך וכן שבמערב משא"כ לפי' הר"ש ודעימיה והבן. ולכך הוכרח רבינו לפרש לעיל ביציעים פי' אחר דלא קאי על התאים ודו"ק והרע"ב הולך בשיטת רבינו בזה ובזה וע"ע בתוס' יו"ט מ"ג פ"ד דמדות ד"ה ובקרן וכו' יעו"ש היטיב. ובציור הכולל שבסוף מדות מצוייר לפי פי' הר"ש ודעימיה יעו"ש.

5 קִיר הַבַּיִת. כּוֹתֶל מַעֲרָבִי:

6 וְרֹחַב הַצֵּלָע. אַפְּנְדִי״ץ בְּלַעַ״ז, הַתָּא שֶׁל אַחֲרָיו אַרְבַּע אַמּוֹת חֲלָלוֹ, וְשֶׁל בַּיִת שֵׁנִי הָיָה שֵׁשׁ מדות ד:ז; וְעַל כָּרְחֲךָ בַּיִת זֶה לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁהֲרֵי בְּבַיִת שֵׁנִי לֹא הָיְתָה חוֹמָה מַפְסֶקֶת לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים יומא נא::

« רש"י על יחזקאל מ״א:ד׳ רש"י על יחזקאל מ״א:ו׳ »