מקור יחזקאל מ׳:ה׳
5 וְהִנֵּ֥ה חוֹמָ֛ה מִח֥וּץ לַבַּ֖יִת סָבִ֣יב סָבִ֑יב וּבְיַ֨ד הָאִ֜ישׁ קְנֵ֣ה הַמִּדָּ֗ה שֵׁשׁ־אַמּ֤וֹת בָּֽאַמָּה֙ וָטֹ֔פַח וַיָּ֜מׇד אֶת־רֹ֤חַב הַבִּנְיָן֙ קָנֶ֣ה אֶחָ֔ד וְקוֹמָ֖ה קָנֶ֥ה אֶחָֽד׃
פירוש רש"י על יחזקאל מ׳:ה׳
5 וְהִנֵּה חוֹמָה מִחוּץ לַבַּיִת. בִּנְיַן בַּיִת אֶחָד הֶרְאַנִי בִּצְפוֹן הָהָר וְהַחוֹמָה מִחוּץ סָבִיב סָבִיב; כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּסוֹף הַסֵּפֶר יחזקאל מה; מח, שֶׁהָעִיר בַּדָּרוֹם וְהַבַּיִת בַּצָּפוֹן:
6 שֵׁשׁ אַמּוֹת בָּאַמָּה וָטֹפַח. ״שִׁית אַמִּין בְּאַמְתָּא דְהִיא אַמְתָּא וּפְשַׁךְ״, כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן; זוֹ הִיא אַמָּה בֵינוֹנִית, בַּת שִׁשָּׁה מנחות צח., שֶׁהוּא אַמָּה וְטֹפַח בָּאַמָּה בַּת חֲמִשָּׁה:
7 רֹחַב הַבִּנְיָן. עֳבִי הַחוֹמָה:
8 וְקוֹמָה קָנֶה אֶחָד. וְזֶהוּ הִיא קוֹמָה חִיצוֹנָה, שֶׁהִיא סָבִיב הַר הַבַּיִת, וְהִיא הָיְתָה נְמוּכָה, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ מדות ב:ד: כָּל הַכְּתָלִים שֶׁהָיוּ שָׁם הָיוּ גְבוֹהִים, חוּץ מִכּוֹתֶל מִזְרָחִי, שֶׁהַכֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה עוֹמֵד בְּהַר הַמִּשְׁחָה וְכוּ׳: