רש"י על יחזקאל ב׳:ו׳

6 סָרָבִים. לְשׁוֹן מַרְדּוּת, כְּלוֹמַר: סַרְבָנִים; וְדוּנָשׁ פָּתַר אוֹתוֹ לְשׁוֹן קוֹצִים, וְעֶשְׂרִים שֵׁמוֹת לָהֶם:

7 וְסַלּוֹנִים. לְשׁוֹן קוֹצִים, וְכֵן ״סִלּוֹן מַמְאִיר וְקוֹץ מַכְאִיב״ יחזקאל כח:כד:

8 וְאֶל עַקְרַבִּים אַתָּה יוֹשֵׁב. הָעָם אֲשֶׁר אַתָּה מוֹכִיחַ יִלְאוּךָ וְיַקְנִיטוּךָ, כְּאִלּוּ אַתָּה יוֹשֵׁב עַל עַקְרַבִּים, הָעוֹקְצִין אוֹתְךָ מִכָּל צְדָדֶיךָ:

9 עַקְרַבִּים. אַגְלִינְטִייֵ״רְשׁ בְּלַעַ״ז. לָשׁוֹן אַחֵר: עַקְרַבִּים מַמָּשׁ, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וּבְגוֹ עַמָּא דְּעוֹבָדֵיהוֹן דְּמָן לְעַקְרַבִּין אַתְּ יָתִיב״: