רש"י על יחזקאל כ״ז:ג׳

3 עַל מְבוֹאוֹת יָם. עַל הַנָּמֵל, שֶׁהַסְּפִינוֹת בָּאוֹת עַד הַחוֹמָה וְהַשְּׁעָרִים; וְהַרְבֵּה כְּרַכִּין יוֹשְׁבִין עַל הַיָּם וְאֵינָהּ מְקוֹם נָמֵל, וְאֵין הַסְּפִינוֹת יְכוֹלוֹת לִקְרַב אֲלֵיהֶם:

4 מְבוֹאוֹת יָם. פּוֹרְ״ט בְּלַעַ״ז:

5 רוֹכֶלֶת הָעַמִּים. כָּךְ הָיָה מִנְהָגָם: סוֹחֲרִים הַבָּאִים לָהּ, זֶה מִצָּפוֹן וְזֶה מִדָּרוֹם, לֹא הָיוּ רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה זֶה עִם זֶה, אֶלָּא יוֹשְׁבֵי הָעִיר לוֹקְחִין מִזֶּה וּמוֹכְרִין לָזֶה:

6 אַתְּ אָמַרְתְּ אֲנִי כְּלִילַת יֹפִי. עַד עַכְשָׁיו הַכֹּל אוֹמְרִים עַל יְרוּשָׁלַיִם ״כְּלִילַת יֹפִי״ איכה ב:טו, ״מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ״ תהלים מח:ג. עַכְשָׁיו אַתְּ מִתְגָּאָה לוֹמַר אֲנִי כְּלִילַת הַיֹּפִי, סוֹף גְּמַר הַיֹּפִי, כָּלוּל בִּי: