רש"י על יחזקאל כ״ה:ו׳

6 יַעַן מַחְאֲךָ יָד וְרַקְעֲךָ בְּרָגֶל. לְשֵׁם שִׂמְחָה; וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּרֹאשׁ הַסֵּפֶר אָמַר כֵּן לְעִנְיַן אֵבֶל, ״הַכֵּה בְכַפְּךָ וּרְקַע בְּרַגְלֶךָ וֶאֱמֹר אָח״ יחזקאל ו:יא, יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁעוֹשִׂין אוֹתָם לְאֵבֶל וּלְשִׂמְחָה, אֲבָל אֵין עִנְיָנָם שָׁוֶה, וְכֵן חֲלִילִים לְכַלָּה וְלַמֵּת משנה בבא מציעא ו.:

7 וְרַקְעֲךָ. לְשׁוֹן ״מִרְפָּס״ יחזקאל לד:יט:

8 בְּכָל שָׁאטְךָ. לְשׁוֹן בִּזָּיוֹן פּוֹתְרִין בּוֹ, כְּמוֹ ״וַיִּבֶז עֵשָׂו״ בראשית כה:לד שֶׁתַּרְגּוּם אוּנְקְלוֹס ״וְשָׁאט עֵשָׂו״. וַאֲנִי אוֹמֵר שָׁאט לְשׁוֹן שֶׁטֶף, גולוזמנ״ט בְּלַעַ״ז: