רש"י על יחזקאל כ׳:כ״ו

26 וָאֲטַמֵּא אוֹתָם בְּמַתְּנוֹתָם. אוֹתָם מַתָּנוֹת שֶׁחָקַקְתִּי לָהֶם, לְקַדֵּשׁ לִי כָּל בְּכוֹר שמות יג:ב, מְסַרְתִּים בְּיַד יִצְרָם לְהַעֲבִירָם, לְאוֹתָם בְּכוֹרוֹת, לַמּוֹלֶךְ ויקרא יח:כא; הֲרֵי: חֻקִּים לֹא טוֹבִים:

27 לְמַעַן אֲשִׁמֵּם. אֲשִׂימֵם וְאַחֲרִיב אוֹתָם, אֲשִׁמֵּם לְשׁוֹן ״שְׁמָמָה״ יחזקאל ו:יד; וְהַמְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן ״אַשְׁמָה״ ויקרא כב:טז טוֹעֶה הוּא, שֶׁהָאָלֶ״ף אֵינָהּ מִשָּׁרְשֵׁי הַתֵּיבָה:

28 אֲשֶׁר יֵדְעוּ. כְּשֶׁאָבִיא עֲלֵיהֶם הָרָעָה: