רש"י על יחזקאל י״ז:כ״ב

« רש"י על יחזקאל י״ז:כ״א רש"י על יחזקאל י״ז:כ״ג »

22 כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה וְלָקַ֣חְתִּי אָ֗נִי מִצַּמֶּ֧רֶת הָאֶ֛רֶז הָרָמָ֖ה וְנָתָ֑תִּי מֵרֹ֤אשׁ יֹֽנְקוֹתָיו֙ רַ֣ךְ אֶקְטֹ֔ף וְשָׁתַ֣לְתִּי אָ֔נִי עַ֥ל הַר־גָּבֹ֖הַּ וְתָלֽוּל׃

פירוש רש"י על יחזקאל י״ז:כ״ב

22 וְנָתָתִּי. כְּתַרְגּוּמוֹ ״וַאֲקַיְּמִינֵיהּ״. וְלָקַחְתִּי אָנִי אֶת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ:

23 רַךְ אֶקְטֹף. אֵין דֶּרֶךְ לְהַרְכִּיב, אֶלָּא מִן הָרַךְ שֶׁגָּדַל אֶשְׁתָּקַד, שֶׁקּוֹרִין ׳גְּרַפְיָיא׳ בְּלַעַ״ז:

24 וְתָלוּל. לְשׁוֹן ״תֵּל״ דברים יג:יז, שֶׁדֶּרֶךְ תֵּל לִהְיוֹת גָּבוֹהַּ וְתָלוּל; אמונצלי״ה בְּלַעַ״ז:

« רש"י על יחזקאל י״ז:כ״א רש"י על יחזקאל י״ז:כ״ג »