רש"י על יחזקאל י״ד:ט׳

« רש"י על יחזקאל י״ד:ח׳ רש"י על יחזקאל י״ד:י׳ »

9 וְהַנָּבִ֤יא כִֽי־יְפֻתֶּה֙ וְדִבֶּ֣ר דָּבָ֔ר אֲנִ֤י יְהֹוָה֙ פִּתֵּ֔יתִי אֵ֖ת הַנָּבִ֣יא הַה֑וּא וְנָטִ֤יתִי אֶת־יָדִי֙ עָלָ֔יו וְהִ֨שְׁמַדְתִּ֔יו מִתּ֖וֹךְ עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

פירוש רש"י על יחזקאל י״ד:ט׳

9 וְהַנָּבִיא כִּי יְפֻתֶּה וְדִבֶּר דָּבָר. שֶׁאֵינוֹ אֱמֶת:

10 פִּתֵּיתִי. פָּתַחְתִּי לוֹ פֶּתַח לְאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה; וּמִכָּאן יֵשׁ לוֹמַר: בָּא לִטָּמֵא, פּוֹתְחִין לוֹ שבת קד.:

« רש"י על יחזקאל י״ד:ח׳ רש"י על יחזקאל י״ד:י׳ »