1 כְּלֵי גוֹלָה. כְּלִי לִשְׁתּוֹת, וּמְקִידָה קְטַנָּה משנה שבת כד,ה לָלוּשׁ בָּהּ חֲרָרָה תנחומא בא ט, אוֹת לְבֵית יִשְׂרָאֵל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם שֶׁיַּעֲשׂוּ כֵן, וְלֹא יִצְטָרְכוּ לָלוּשׁ בָּצֵק בְּגוּמָא עַל גַּבֵּי קַרְקַע וְהַחֲצָצִים נִכְנָסִים בְּתוֹכוֹ; וְהֵם לֹא שָׁמְעוּ לוֹ, וְהֻצְרְכוּ לְכָךְ, וְהוּא הַכָּתוּב בְּסֵפֶר קִינוֹת ״וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנִּי״ איכה ג:טז – בְּמִדְרַשׁ קִינוֹת איכה רבה א:כב:
2 וְגָלֵה יוֹמָם. מִיּוֹם אֶל יוֹם, שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים, נְהוֹג בְּעַצְמְךָ כְּאָדָם הַמֵּכִין צְעָדָיו לְגָלוּת, שֶׁיִּרְאוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה וְיִשְׁאֲלוּ: מַה מַּעֲשֶׂיךָ? וְאַתָּה תַּגִּיד לָהֶם: שֶׁסִּימָן הוּא לְצִדְקִיָּהוּ וְעַמּוֹ; וְיִשְׁלְחוּ אֵלֵיהֶם אֵלּוּ אֶת שְׁלוּחֵיהֶם, וְיוֹדִיעוּ לַאֲחֵיהֶם וּקְרוֹבֵיהֶם אֲשֶׁר שָׁם כְּכָל אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ מִפִּיךָ. וְכֵן כָּל ׳יוֹמָם׳ שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן ׳יוֹם יוֹם׳ הוּא, דָּבָר הַנּוֹהֵג יָמִים רַבִּים, כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי מְנַחֵם, וֶאֱמֶת דְּבָרָיו:
