רש"י על שמות ל׳:ט׳

« רש"י על שמות ל׳:ח׳ רש"י על שמות ל׳:י׳ »

9 שפתי חכמים פתח ↗

על מזבח זה. כלומר אבל על המזבח הנחשת אתה מקריב:

9 גור אריה פתח ↗

על מזבח הזה. הוצרך לומר 'על מזבח הזה', מפני שאמר אחר כך "לא תעלו עליו קטורת זרה", מפני שפירש רש"י "קטורת זרה" היינו קטורת נדבה, ומצאנו שהנשיאים הקריבו נדבה לחנכת המזבח, ולכך הוצרך לומר 'על המזבח הזה' כלומר על מזבח פנימי אסור, ולא על מזבח החצון:

10 שפתי חכמים פתח ↗

על טומאת מקדש וקדשיו. פירוש כשידע הכהן שהוא טמא נכנס למקדש בשוגג כסבור שהוא נכנס לבית של חולין ולא של מקדש או שאכל קדשים וסבור שהוא אוכל בשר חולין או שהוא שוגג בטומאה ויודע שזה בית המקדש ובשר קדשים על זה היה מכפר פר ושעיר של יום הכפורים:

10 מזרחי פתח ↗

קדש קדשים הוא המזבח מקודש לדברים הללו בלבד ולא לעבודה אחרת. דאל"כ מה עניין זה לכאן:

9 לא תעלו עליו. עַל מִזְבֵּחַ זֶה:

10 קטרת זרה. שׁוּם קְטֹרֶת שֶׁל נְדָבָה – כֻּלָּן זָרוֹת לוֹ חוּץ מִזּוֹ:

11 ועלה ומנחה. וְלֹא עוֹלָה וּמִנְחָה, עוֹלָה שֶׁל בְּהֵמָה וָעוֹף, מִנְחָה הִיא שֶׁל לֶחֶם:

9 מזרחי פתח ↗

לא תעלו עליו על המזבח הזה קטרת זרה שום קטרת של נדבה שכלן זרות לו חוץ מזו. פירוש אבל אתה מקריב אותם על מזבח הנתשת ולפיכך הוצרך לפרש עליו על המזבח הזה אע"פ שלא היה צריך לו כי מבואר הוא כדי להודיענו שמלת עליו מיעוט הוא עליו ולא על מזבח הנחשת:

9 רמב"ן על שמות פתח ↗

קְטֹרֶת זָרָה שׁוּם קְטֹרֶת שֶׁל נְדָבָה, שֶׁכֻּלָּן זָרוֹת לוֹ חוּץ מִזּוֹ. לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על שמות ל':ט'. אֲבָל אוּנְקְלוֹס תרגום אונקלוס על שמות ל':ט' אָמַר "קְטֹרֶת בֻּסְמִין נֻכְרָאִין", וְלֹא תִּרְגֵּם נוּכְרֵיתָא, רָצָה לְפָרֵשׁ שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה קְטֹרֶת מִסַּמִּים אֲחֵרִים זוּלָתִי הַקְּטֹרֶת אֲשֶׁר יְצַוֶּה אוֹתָם, וְכֵן אִם הוֹסִיף בָּהּ סַמִּים אֲחֵרִים יַעֲבֹר בַּלָּאו הַזֶּה:

10 רש"י על ויקרא פתח ↗

וכפר בעדו וגו'. וִדּוּי שֵׁנִי, עָלָיו וְעַל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים, שֶׁהֵם כֻּלָּם קְרוּיִים בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "בֵּית אַהֲרֹן בָּרֲכוּ אֶת ה'" וְגוֹ' תהילים קל"ה, מִכָּאן שֶׁהַכֹּהֲנִים מִתְכַּפְּרִין בּוֹ, וְכָל כַּפָּרָתָן אֵינָהּ אֶלָּא עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר פסוק ט"ז, "וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת" וְגוֹ' ספרא; שבועות ז':

10 גור אריה פתח ↗

המזבח הוא מקודש לדברים הללו. שאין רוצה לומר שהוא קודש קדשים כמשמעו, דאם כן לא היה לו ענין לכאן:

« רש"י על שמות ל׳:ח׳ רש"י על שמות ל׳:י׳ »