רש"י על שמות ל׳:ל״ו

« רש"י על שמות ל׳:ל״ה רש"י על שמות ל׳:ל״ז »

36 שפתי חכמים פתח ↗

היא קטרת שבכל יום כו'. כלומר לא שצריך שיניח ממנה לפני העדות למשמרת אלא להקטיר וכו':

36 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש פתח ↗

177 פירוש - מרדכי מתייחס אל קדש הקדשים, שהוא שער החמישים, שהרי שמו מורה על הקטורת שהיו מכנסין לפני ולפנים. וזו הקטורת שביום הכפורים יומא נב:, אך הקטורת שבכל יום ויום היא מעל מזבח הפנימי שהוא באהל מועד רש"י שמות ל, לו. ובבאר הגולה באר הרביעי תקכג: כתב: "ולמדריגה הזאת הגיע כאשר נכנס להקטיר קטורת לפני ולפנים. כי הקטורת לפני ולפנים לכהן גדול ביום הכפורים, הוא הכנה שיש לאדם על הדבוק היותר פנימי ועליון". ובדרוש לשבת תשובה פא. האריך בזה טובא. ויש להעיר, הרי הקטורת שהוזכרה בפרשת כי תשא שמות ל, לד-לו ראה הערה קודמת אינה עוסקת בקטורת יום הכפורים, אלא בקטורת שבכל יום ויום רש"י שמות ל, לו, ומהיכי תיתי לומר ש"מירא דכיא" שנזכר בפרשת כי תשא, ולא בפרשת אחרי מות עוסק בהקטרת קטורת של יוה"כ "שהיו מכניסין לפני ולפנים אל בית קדשי הקדשים" לשונו כאן. אמנם על כך אפשר להשיב שהקטורת שהקריבו ביום הכפורים הוא מאותו מלאי של קטורת שהיה לכל השנה, שהרי הכינו שס"ח מנה, וכמו שאמרו חכמים כריתות ו. "תנו רבנן, קטורת היתה נעשית שס"ח מנה, שס"ה כנגד ימות החמה, שלשה מנין יתירין שמהן מכניס כהן גדול מלא חפניו ביום הכפורים". ולכך מה שמרדכי נרמז בפרשת כי תשא שייך גם ליום הכפורים, כי בפרשת כי תשא רק כתבו ממה מורכב הקטורת. אמנם עדיין יש להעיר, שהרי הקטורת מובאת בכל יום ויום מעל מזבח הפנימי שעומד בהיכל, ואחת בשנה יוה"כ הקטורת מובאת לפני ולפנים. ומה הסברא לומר שההקטרה של "אחת בשנה" תכריע את ההקטרה של כל יום, ונייחס את הקטורת של מירא דכיא לקודש הקדשים, ולא להיכל. ויל"ע בזה.

36 רש"י על שמות פתח ↗

ונועדתי. כְּשֶׁאֶקְבַּע מוֹעֵד לְךָ לְדַבֵּר עִמְּךָ, אוֹתוֹ מָקוֹם אֶקְבַּע לַמּוֹעֵד שֶׁאָבֹא שָׁם לְדַבֵּר אֵלֶיךָ:

37 שפתי חכמים פתח ↗

שלא תעשנה אלא לשמי. כלומר לא לה' כמשמעו כיון דכתיב אם ארעב לא אומר לך וכן לי דכתיב גבי תרומה: ג"א ומה שפירש זה כאן ולא גבי שמן המשחה דכתיב גם כן לי משום שכאן ק"ל קראי אהדדי דלעיל כתיב קדש קדשים תהיה לכם וקדש תהיה לך וכתיב לה' לכך הוצרך לפרש שקדש תהיה לך לשמי:

37 גור אריה פתח ↗

שלא תעשנה אלא לשמי. דאם לא כן, הרי כבר כתיב ר' פסוק לו "קדש תהיה לכם":

36 ונתתה ממנה וגו'. הִיא קְטֹרֶת שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁעַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי שֶׁהוּא בְאֹהֶל מוֹעֵד:

37 אשר אועד לך שמה. כָּל מוֹעֲדֵי דִּבּוּר שֶׁאֶקְבַּע לְךָ, אֲנִי קוֹבְעָם לְאוֹתוֹ מָקוֹם:

36 מזרחי פתח ↗

ונתת ממנה לפני העדו' היא הקטר' של כל יום ויום מעל מזבח הפנימי שהו' באהל מועד. ולא שהיא מצוה אחרת לומר שצריך שיניח ממנה לפני העדות רק פירושו כאיל אמר ושחקת ממנה הדק כדי שתתן ממנה לפני העדות להקטיר במזבח הזהב פעמים בכל יום כמו שכתוב בפ' תצוה:

36 גור אריה פתח ↗

היא קטרת שבכל יום כו'. אבל אין לפרש "ונתת" כמשמעו, שיהיה נותן לשם בלי הקטרה, דהרי 'קטרת' נקרא על שם הקטרה שיהיה מקטיר אותה רש"י פסוק א, ולמה להניח שם בלי הקטרה:

37 מזרחי פתח ↗

קדש תהיה לך ליי' שלא תעשה אלא לשמי. לא לי כמשמעו כי כתוב אם ארעב לא אומר לך ומזה הטעם עצמו פירש גבי ויקחו לי תרומה לשמי:

« רש"י על שמות ל׳:ל״ה רש"י על שמות ל׳:ל״ז »