רש"י על שמות כ״ג:ט׳

« רש"י על שמות כ״ג:ח׳ רש"י על שמות כ״ג:י׳ »

9 שפתי חכמים פתח ↗

מפני שסורו רע. י"מ כמו שאור דהיינו היצה"ר כלומר שיצה"ר קשה ורע ונח לפתות. וי"מ כיון שסר מן הדרך שוב אינו חוזר ע"י פיתוי דברים:

9 משכיל לדוד פתח ↗

וגר לא תלחץ וכו׳ עיין מש״ל בפ׳ וגר לא תונה. ומ״ש רש״י שסורו רע הנה בשלהי קדושין גבי כל שעסקו עם הנשים סורו רע פיר״שי מנהגו רע והערוך בע׳ סר פי׳ מל׳ חמוץ סורו כמו שאורו כלו׳ חמוצו רע. והר״אם ז״ל פי׳ סורו כמו צורו ר״ל אלוהו אלא שכינה בסמ״ך לגנאי ואחר המחילה לא יתכן לפ׳ כן בשאר מקומות וכבר תמה עליו בעל מוסף הערוך מההיא דקדושין ע״ש:

9 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה וגר לא תלחץ, ...מפני שסורו רע בבא מציעא נט ע"ב. ראה שני פירושים למאמר זה של הגמרא אצל "שפתי חכמים" אות ס. יש מפרשין כמו שאור, כלומר יצר הרע שלו קשה ורע ונוח לפתות, ויש מפרשין כיון שסר מן הדרך, שוב אינו חוזר על־ידי פיתוי דברים. ולכאורה אפשר לומר בפשטות שסורו רע כמשמעו הפשוט, דהיינו כאשר הוא חוזר מגיורו, חוזר אל מקורו הרע, כי אז שנאתו ליהדות וליהודים גדולה פי כמה, כי רצה להתקרב ונדחה. ולכאורה זה עולה בקנה אחד עם דברי רש"י למעלה כב, כ ד"ה כי גרים הייתם, אף הוא יכול להונותך ולומר לך, אף אתה מגרים באת, כלומר האיסור אינו נובע מאהבת הגר, אלא משיקולים מעשיים. פ' משפטים תשל"ט והנה מחלוקת היא במסכת גרים פ"ד ה"א וכן במכילתא יח: חביבין הגרים שבכל מקום הוא מזהיר עליהם "וגר לא תלחץ", "וגר לא תונה" למעלה כב, כ, "ואהבתם את הגר" דברים י, יט, "ואתם ידעתם את נפש הגר". רבי אליעזר אומר: גר לפי שסורו רע, לפיכך מזהיר עליו הכתוב במקומות הרבה.

10 רש"י על בראשית פתח ↗

נאסף אל עמי. עַל שֵׁם שֶׁמַּכְנִיסִין הַנְּפָשׁוֹת אֶל מְקוֹם גְּנִיזָתָן, שֶׁיֵּשׁ אֲסִיפָה בְּלָשׁוֹן עִבְרִי שֶׁהִיא לְשׁוֹן הַכְנָסָה, כְּגוֹן וְאֵין אִישׁ מְאַסֵּף אוֹתִי הַבָּיְתָה שופטים י"ט, וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ דברים כ"ב, בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ ויקרא כ"ג, הַכְנָסָתָם לַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ שמות כ"ג, וְכָל אֲסִיפָה הָאֲמוּרָה בְמִיתָה אַף הִיא לְשׁוֹן הַכְנָסָה:

9 וגר לא תלחץ. בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת הִזְהִירָה תּוֹרָה עַל הַגֵּר מִפְּנֵי שֶׁסּוּרוֹ רָע בבא מציעא נ"ט:

10 את נפש הגר. כַּמָּה קָשֶׁה לוֹ כְּשֶׁלּוֹחֲצִים אוֹתוֹ:

9 מזרחי פתח ↗

מפני שסורו רע ושמא יחזור לסורו. ופירוש סורו כמו צורו ר"ל אלוהו אלא שנקרא בסמ"ך לגנאי כמו בית גליא בית כריא:

9 דברי דוד פתח ↗

וגר לא תלחץ כו', שסורו רע. כתב הרא"ם כמו צורו כלומר אלוהו, אלא שנקרא בסמ"ך לגנאי כמו בית גליא בית כריא עכ"ל, ובפ' בתרא דהוריות דף י"ג פירש"י סורו שר שלו דהיינו יצה"ר. ובסוף קדושין אית' כל שעסקו עם הנשים סורו רע פירש"י מנהגו רע קרבתו רע להשתדל עמו שיהא סר אליו ובא לביתו עכ"ל:

9 הערות ומקורות על תפארת ישראל פתח ↗

ושאלה זו תוטעם יותר על פי המבואר ברש"י שמות כג, ט על הפסוק "וגר לא תלחץ", שפירש שם "הזהירה התורה על הגר מפני שסורו רע". בברכות יז. פירש רש"י "שאור שבעיסה - יצר הרע שבלבבנו המחמיצנו". וכתב בגבורות ה' פל"ו קלו. לבאר: "וכל האומות היה בהם שאור בעיסה שלהם... וזהו שאמרו ז"ל ב"מ נט: הזהירה התורה על אונאת הגר... מפני שסורו רע. ופירושו ששאור שלו רע, כי יש בו שאור, ושמא יחזור לסורו". ומבואר מדבריו שהשאור שבגר נובע מהשאור שהיה בו כשהיה גוי, ושאור זה עלול להחזירו לסורו. וכן חזר וביאר שם בגבורות ה' ס"פ ס רעג., וכלשונו: "ופירוש 'סורו רע' השאור שבו רע, כי כותים יש בהם השאור, ובקל חוזר לסורו, לכך אסור להונות אותו". והואיל והגר נושא בתוכו תכונות נפש מפאת היותו גוי, בודאי יש מקום להקשות כיצד הגר נעשה מוכשר לקבלת התורה.

10 מזרחי פתח ↗

לשון הכנסה לבית. לא לשון קבון וקהלה שאם כן יהי מקרא קצר:

« רש"י על שמות כ״ג:ח׳ רש"י על שמות כ״ג:י׳ »