רש"י על שמות כ״ב:י״ג

« רש"י על שמות כ״ב:י״ב רש"י על שמות כ״ב:י״ד »

2 שפתי חכמים פתח ↗

עם השואל במלאכתו. הוסיף מלת מלאכתו דלא תימא עמו פירושו במקום אחר לכן פירש במלאכתו בין שעושין מלאכה במקום אחר בין באותו מקום בין שהוא עמו במלאכה אחרת דהואיל וכתיב אם בעליו עמו משמע בכל מלאכה שהוא עמו:

2 דברי דוד פתח ↗

בעליו אין עמו, אם בעליו של שור אינו עם השואל במלאכתו. כלל הדבר זה דאם שואל המשאיל להשואל בהמה או כלי והיה מושאל עם השואל במלאכתו דהיינו שהיה המשאיל עושה איזו פעולה תהיה מה שתהיה אפילו שלא בפניו להנאת השואל אפילו הנאה מועטת כגון שהושיט לו מים לשתות באותה שעה שהשאיל לו הכלי או הבהמה ואח"כ נאבד הכלי או הבהמה פטור השואל אף ע"פ שבשעה שנאבד לא היה המשאיל עמו במלאכתו כיון שהיה במלאכתו בשעת השאלה ה"ל שאלה בבעלים ופטור:

1 וכי ישאל. בָּא לְלַמֵּד עַל הַשּׁוֹאֵל שֶׁהוּא חַיָּב בָּאֳנָסִין:

2 בעליו אין עמו. אִם בְּעָלָיו שֶׁל שׁוֹר אֵינוֹ עִם הַשּׁוֹאֵל בִּמְלַאכְתּוֹ בבא מציעא צ"ה:

2 מזרחי פתח ↗

בעליו אין עמו אם בעליו של שור אינו עם השואל במלאכתו. הוסיף מלת אם על מלת בעליו מפני שאחריו ואם בעליו עמו כמו שכתב אחר זה ואם בעליו עמו וכנגדו צריך לומר מקודם אם בעליו אין עמו גם הוסיף לומר בעליו של שור להורות שכנוי בעליו שב אל השור כלומר אל השאול הנרמז במלת וכי ישאל וכנהו בשם שור מפני שאין הפרש בין הפרשה הזאת לקודמת אלא שזה בשואל והקודמת בשומר שכר ואחר שהקודמת היא על שור או חמור תפורש גם זו על שור או חמור גם הוסיף לומר אינו עם השואל להורות שכנוי עמו שב אל השואל עם שהכנוי של בעליו שב על השור כאילו אמר אם בעל השור עם השואל להורות על מאמר אם בעל השור עם השואל שאינו ר"ל שיהיה בעל השו' עם השואל במקום א' כפי המובן ממנו רק פירושו שיהיה בעל השור מושאל או מושכר במלאכת השואל ל"ש באותה מלאכה שהשאיל לו בהמתו ל"ש במלאכה אחרת שמלת מלאכתו כוללת הכל כדתניא בפרק השואל שאל את הפרה ושאל בעליה עמה שכרה ושכר בעליה עמה שאלה ושכר בעליה עמה שכרה ושאל בעליה עמה אע"פ שהבעלים עושין מלאכה במקום אחר ומתה פטור ופירש רש"י במקום אחר שלא במקום הפרה ובלב' שתהא מלאכתו של שואל או של שוכר וזהו שפירש רש"י גבי ואם בעליו עמו בין שהוא באותה מלאכה בין שהוא במלאכה אחרת:

« רש"י על שמות כ״ב:י״ב רש"י על שמות כ״ב:י״ד »