רש"י על שמות י״ב:ל״ז

« רש"י על שמות י״ב:ל״ו רש"י על שמות י״ב:ל״ח »

1 שפתי חכמים פתח ↗

ק"ך מיל היו כו'. דלא היה צריך למכתב מרעמסס, דהא הם היו ברעמסס כדכתיב בפ' ויגש בראשית מז, יא, אלא לומר לך ק"ך מיל היו וכו':

1 מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה פתח ↗

שהי' להם קפיצת הדרך: רש"י שמות יב, לז. וגם קיבוץ כל ישראל לרעמסס הי' ”לשעה קלה" על כנפי נשרים פרש"י יתרו יט, ד. ממכילתא שם — ולהעיר מלקו"ת צו יד, א. ובכהנ"ל ”בואם לרעמסס". ובסידור שא, א ”בסוכות", ותלוי בדרז"ל ”ויאפו את הבצק" באיזה מקום אפו. ראה תו"ש עה"פ בא יב, לט. — לקו"ש חי"ח ע' 391.

1 משכיל לדוד פתח ↗

מרעמסס סכתה ק״ך מיל וכו׳ מדלא כתיב ויסעו מרעמסס ויחנו סכתה כדרך הכתוב בכל מקום א״ו שלא היה שם זמן מסע וזמן חנייה אלא כהרף עין באו ליסע מרעמסס ומצאו עצמן בסוכות:

2 שפתי חכמים פתח ↗

מבן כ' שנה ומעלה. דהא בפ' במדבר מנאן מבן כ' ולמעלה ולא היו יותר אלא כמו הכא, והכל היה בשנה אחת. ואי אמרת דהכא מנאן מי"ג שנה, א"כ התם כשמנאן מבן כ' לא יהיה כל כך הרבה כמו הכא, דהא בשנה אחת לא הגיעו כולן לכ' שנה, אלא המנין דהכא היה מבן כ' ולמעלה:

2 גור אריה פתח ↗

מבן עשרים שנה. שהרי מצינו כי המנין הראשון שהיה אחר יום הכפורים למלאכת המשכן ת"ר אלף, ואם כן צריך לומר גם כן "הגברים" דכתיב כאן הוא מבן עשרים, דאי פירוש "הגברים" היינו כל מי שנקרא איש, והיינו מבן י"ג, אם כן איך יתכן דאחר ו' חדשים היו בני כ' ת"ר אלף, אלא פירוש "הגברים" היינו מבן כ', ונקרא 'גבר' כאשר הוא יצא למלחמה להראות גבורה. והקשה הרא"ם דאם כן מאי "לבד מטף" דקאמר, כיון דכל שהוא פחות מבן כ' לא נמנה, דודאי כשהוא יותר מבן י"ג לא נקרא "טף", ויראה שאין זה קשיא, דקרא נקט העיקר שהוא הטף, והם הרבה מאד, שכל פחות מבן י"ג נקרא "טף", ואותם שהם יותר מבן י"ג שנים עד י"ט שנים הם מעטים, ונקט העיקר, כלומר "שש מאות אלף רגלי הגברים" לבד מטף שהיו הרבה מאד, לכך נקט "לבד מטף". וכן אמרו בני גד ובני ראובן "ערים נבנה לטפינו וכו'" ר' במדבר לא, טז, ואף על גב דודאי לא עברו למלחמה רק היותר מבן כ', ולמה קראום "טפינו", אלא מפני שהטף הם עיקר, שהם הרבה, והאחרים טפלים אצלם:

1 מרעמסס סכתה. מֵאָה וְעֶשְׂרִים מִיל הָיוּ, וּבָאוּ שָׁם לְפִי שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" שמות י"ט:

2 הגברים. מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה שה"ש רבה ג, ו:

1 רש"י על שמות פתח ↗

אתם ראיתם. לֹא מַסֹּרֶת הִיא בְיֶדְכֶם, לֹא בִדְבָרִים אֲנִי מְשַׁגֵּר לָכֶם, לֹא בְעֵדִים אֲנִי מֵעִיד עֲלֵיכֶם, אֶלָּא אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים, עַל כַּמָּה עֲבֵרוֹת הָיוּ חַיָּבִין לִי קֹדֶם שֶׁנִּזְדַּוְּגוּ לָכֶם וְלֹא נִפְרַעְתִּי מֵהֶם אֶלָּא עַל יֶדְכֶם מכילתא: ואשא אתכם. זֶה הַיּוֹם שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לְרַעְמְסֵס, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְפֻזָּרִין בְּכָל אֶרֶץ גֹּשֶׁן, וּלְשָׁעָה קַלָּה כְּשֶׁבָּאוּ לִסַּע וְלָצֵאת, נִקְבְּצוּ כֻּלָּם לְרַעְמְסֵס, וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם וָאֶשָּׂא כְּמוֹ וָאַסִּיעַ אֶתְכֶם – "וְאַטֵּלִית יָתְכוֹן", תִּקֵּן אֶת הַדָּבָר דֶּרֶךְ כָּבוֹד לְמַעְלָה: על כנפי נשרים. כַּנֶּשֶׁר הַנּוֹשֵׂא גּוֹזָלָיו עַל כְּנָפָיו, שֶׁכָּל שְׁאָר הָעוֹפוֹת נוֹתְנִים אֶת בְּנֵיהֶם בֵּין רַגְלֵיהֶם, לְפִי שֶׁמִּתְיָרְאִין מֵעוֹף אַחֵר שֶׁפּוֹרֵחַ עַל גַּבֵּיהֶם, אֲבָל הַנֶּשֶׁר הַזֶּה אֵינוֹ מִתְיָרֵא אֶלָּא מִן הָאָדָם שֶׁמָּא יִזְרֹק בּוֹ חֵץ, לְפִי שֶׁאֵין עוֹף פּוֹרֵחַ עַל גַּבָּיו, לְכָךְ נוֹתְנוֹ עַל כְּנָפָיו, אוֹמֵר מוּטָב יִכָּנֵס הַחֵץ בִּי וְלֹא בִּבְנִי, אַף אֲנִי עָשִׂיתִי כֵן: "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים וְגוֹ', וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וְגוֹ'" שמות י"ד, וְהָיוּ מִצְרַיִם זוֹרְקִים חִצִּים וְאַבְנֵי בָּלִיסְטְרָאוֹת וְהֶעָנָן מְקַבְּלָם: ואבא אתכם אלי. כְּתַרְגּוּמוֹ:

1 חזקוני פתח ↗

ואשא אתכם על כנפי נשרים פרש״‎י זה יום בואם לרעמסס. וא״‎ת הרי למעלה בפרשת בא פרש״‎י דהוא יום שבאו בו מרעמסס לסכות, אלא י״‎ל דואשא אתכם קאי אהא וקאי אהא.

1 גור אריה על שמות פתח ↗

נתקבצו כולם לרעמסס. ואף על גב דלעיל פירש רש"י יב, לז "ואשא אתכם על כנפי נשרים" על ק"ך מילין שהלכו ביום אחד מרעמסס לסוכות, הא והא איתא, דכולם נתקבצו לרעמסס מארץ גושן כדי שיהיו יוצאים ממצרים, ומרעמסס לסוכות ק"ך מילין כדי שיתקרבו לים סוף, וירדוף פרעה אחריהם וימצא אותם חונים על הים לעיל יד, יט. ולפיכך כאן דכתיב "ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי", אין לפרש על שהלכו מרעמסס לסוכות, דלא שייך "ואביא אתכם אלי", דלא היה זה רק לקרב אותם אל הים כדלעיל, אבל שנתקבצו לרעמסס ביום אחד – שייך בזה "ואביא אתכם אלי", כדי שיוציאם ממצרים:

2 מזרחי פתח ↗

הגברים מבן עשרים ומעלה. נראה לי שהוציא זה מכח הסברא שאם תאמר מבן י"ג ומעלה הנקרא איש יתחייב שיהיה מספר הנמנים מבן כ' ומעלה מעט מאד מפני שצריך להוציא מהת"ר אלף כל הנולדים בתוך שבע שנים ואיך יתכן שיהיה מניינם מבן כ' שנה ומעלה אחר ששה חדשים תר"ג אלף ותק"נ אלא עכ"ל שהמניין הזה מבן כ' ומעלה היה ולא מבני י"ג ומעלה. אך קשה דאם כן מאי לבד מטף דקאמר והלא כיון שהוא מבן י"ג ומעלה איש שמו ולא טף:

« רש"י על שמות י״ב:ל״ו רש"י על שמות י״ב:ל״ח »