רש"י על שמות י״ב:כ״א:א׳-ב׳

« רש"י על שמות י״ב:כ׳ רש"י על שמות י״ב:כ״ב »

1 שפתי חכמים פתח ↗

מי שיש לו צאן ימשוך משלו. והא דלא פי' נמי הכא משכו ידיכם מעבודת אלילים כדפירש לעיל פסוק ו. י"ל דהתם לאו בפירוש המקרא קאי אלא בטעם המצוה, ובטעם המצוה סגי אפי' מילתא דאגדתא, אבל הכא מיירי בפירוש המקרא, לכן פי' אותו היותר לפי פשוטו. רא"ם:

1 דברי דוד פתח ↗

משכו, מי שיש לו צאן ימשוך משלו כו'. זהו לפי פשוטו, אבל לעיל בפסוק והיה לכם למשמרת כתב משכו ידיכם מע"ז, והיינו לפי הדרש:

2 מכילתא דרבי ישמעאל פתח ↗

"מִשְׁכוּ", מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ, "וּקְחוּ", מִי שֶׁאֵין לוֹ. רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵעֲבוֹדָה זָרָה, וְהִדָּבְקוּ בַּמִּצְוָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדָךְ שֶׁלָּעוֹלָם נִמְנִין עַל הַפֶּסַח וּמוֹשְׁכִין אֶת יְדֵיהֶם מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁיִּשָּׁחֵט, וּבִלְבַד שֶׁיַּנִּיחַ אֶת הַפֶּסַח כָּל שֶׁהוּא. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדָךְ עַל בְּהֵמָה דַּקָּה, שֶׁתְּהֵא נִקְנֵית בִּמְשִׁיכָה.

1 משכו. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ צֹאן יִמְשֹׁךְ מִשֶּׁלּוֹ:

2 וקחו. מִי שֶׁאֵין לוֹ יִקַּח מִן הַשּׁוּק שם:

1 ברטנורא על התורה פתח ↗

משכו מי שיש לו ימשוך משלו וכו' קשה שהרי למעלה פי' משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם צאן של מצוה. י"ל דההיא דלעיל דרשת ר' מתיא בן חרש וזה שבכאן פי' רש"י ממש:

1 גור אריה פתח ↗

משכו מי שיש לו צאן ימשוך משלו כו'. אף על גב דלעיל פירש רש"י פסוק ו "משכו וקחו" 'משכו ידיכם מעבודה זרה וקחו לכם צאן של מצוה', אין המקרא יוצא מידי פשוטו יבמות כד., וצריך לפרש "משכו" מי שיש לו ימשוך משלו, "וקחו" וגו', אלא שקשה דלמה לי למכתב, דפשוט מי שיש לו ימשוך משלו, ולא היה צריך לומר "משכו וקחו צאן", ולכך דרשינן "משכו" ידיכם מעבודה זרה "וקחו" צאן של מצוה:

« רש"י על שמות י״ב:כ׳ רש"י על שמות י״ב:כ״ב »