רש"י על עירובין נ״א ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על עירובין נ״א ע״ב:ב׳ רש"י על עירובין נ״א ע״ב:ד׳ »

3 ״וְזוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ״ מַאן קָתָנֵי לַהּ — רַבִּי מֵאִיר. וְאַהֵיָיא קָאֵי — אַ״אֵינוֹ מַכִּיר אוֹ שֶׁאֵינוֹ בָּקִי בַּהֲלָכָה״. ״וְלֹא אָמְרוּ מְעָרְבִין בְּפַת אֶלָּא לְהָקֵל״ מַאן קָתָנֵי לַהּ — רַבִּי יְהוּדָה.

פירוש רש"י על עירובין נ״א ב:ג׳

3 זהו שאמרו חכמים - דמשמע דעיקר תקנתא לאו הכי הואי אלא קולא בעלמא הוא שאמרו אצל העני לערב ברגליו:

4 מאן קאמר ליה ר"מ - דאמר עיקר עירוב בפת:

5 ואהיכא קאי אאינו מכיר או שאינו בקי בהלכה - ואמר שביתתי תחתי עלה קאמר ר"מ וזהו שאמרו כלומר דאפילו להאי דאמר במקומי קולא הוא דאקילו רבנן גביה אבל לא זהו עיקר תקנת עירוב:

6 ולא אמרו לערב בפת - דמשמע דעיקר עירוב כי איתקן ברגל איתקן ולא אמרו בפת אלא להקל על העשיר:

« רש"י על עירובין נ״א ע״ב:ב׳ רש"י על עירובין נ״א ע״ב:ד׳ »