רש"י על עירובין ל׳ א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור עירובין ל׳ א:ב׳
2 וְכִי תֵּימָא: הָכָא לְחוּמְרָא וְהָכָא לְחוּמְרָא, וְהָתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מְעָרְבִין לְחוֹלֶה וּלְזָקֵן כְּדֵי מְזוֹנוֹ. וּלְרַעַבְתָן, בִּסְעוּדָה בֵּינוֹנִית שֶׁל כׇּל אָדָם. קַשְׁיָא.
פירוש רש"י על עירובין ל׳ א:ב׳
2 הכא לחומרא - דכיון דחזו להו מקבלי טומאה:
3 והכא לחומרא - דעד דהוי ליפתן לכ"ע ליבעי שיעורא רבה:
4 והתניא - גבי עירוב דכיון דחזו לזקן ולחולה אף על גב דלכל אדם לא הוי מזון שתי סעודות מערבין מיהא למאן דחזי וגבי רעבתן דאכיל טפי סגי בבינונית אלמא לקולא אזלינן: