רש"י על קהלת ט׳:י״ח

18 טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב. חָכְמָתָהּ שֶׁל סֶרַח, שֶׁנֶּאֱמַר, "וַתָּבוֹא הָאִשָּׁה אֶל הָעָם בְּחָכְמָתָהּ", עָמְדָה לָהֶם יוֹתֵר מִכְּלֵי קְרָב, שֶׁהָיָה בְיָדָם לְהִלָּחֵם עִם יוֹאָב:

19 וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה. אִלּוּלֵי שֶׁהָרְגָה לְשֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי, הָיוּ כֻלָּם אֲבוּדִים עַל יָדוֹ.

20 דָּבָר אַחֵר: וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה. הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מֶחֱצָה צַדִּיקִים וּמֶחֱצָה רְשָׁעִים, וּבָא אֶחָד וְחָטָא וַעֲשָׂאָן מְרֻבִּים, נִמְצָא שֶׁהִכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם לְחוֹבָה: