1 זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ יַבִּיעַ וְגוֹ'. כְּגוֹן בִּימֵי הַחֹרֶף, שֶׁאֵין בִּזְבוּבִין כֹּחַ, וְהֵם קְרוֹבִים לָמוּת, גַּם אִם בָּא לְתוֹךְ שֶׁמֶן רוֹקֵחַ וּמִתְעָרֵב בִּבְשָׂמִים, הוּא מַבְאִישׁוֹ, וְהוּא מַעֲלֶה קֶצֶף, שֶׁקּוֹרִין אשקו"א בְלַעַ"ז, וְנִרְאֶה בוֹ כְמִין אֲבַעְבּוּעוֹת, וְזֶהוּ מַשְׁמָעוֹ שֶׁל "יַבִּיעַ". הֲרֵי דָבָר קַל שֶׁהִפְסִיד דָּבָר חָשׁוּב. כַּךְ, יָקָר מֵחָכְמָה וּמִכָּבוֹד הַסִּכְלוּת מְעָט, שֶׁהֲרֵי הִכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. הֲרֵי שֶׁהָיָה אָדָם זֶה שָׁקוּל בְּמֶחֱצָה עֲבֵרוֹת וּמֶחֱצָה זְכֻיּוֹת, וּבָא וְעָבַר עֲבֵרָה אַחַת וְהִכְרִיעַתּוּ לְכַף חוֹבָה, נִמְצֵאת סִכְלוּת זֶה שֶׁהוּא דָבָר מֻעָט, יָקָר וְשָׁקוּל וְכָבֵד יוֹתֵר מִכָּל הַחָכְמָה וְהַכָּבוֹד שֶׁהָיָה בוֹ, שֶׁהֲרֵי הִכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם:
2 יָקָר. לְשׁוֹן כּוֹבֶד. הוּא כָבֵד וְשָׁקוּל יוֹתֵר מִן הַחָכְמָה שֶׁבּוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה מוֹשְׁלִים יֵצֶר הָרַע לִזְבוּבֵי מָוֶת:
