רש"י על דברים כ׳:ה׳

« רש"י על דברים כ׳:ד׳ רש"י על דברים כ׳:ו׳ »

5 רש"י על בראשית פתח ↗

וירק. כְּתַרְגּוּמוֹ וְזָרִיז, וְכֵן וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב ויקרא כ"ו – אֶזְדַּיֵּן בְּחַרְבִּי עֲלֵיכֶם, וְכֵן אָרִיק חַרְבִּי שמות ט"ו, וְכֵן וְהָרֵק חֲנִית וּסְגֹר תה' ל"ה: חניכיו. חנכו כְּתִיב ס"אֲ קְרֵי, זֶה אֱלִיעֶזֶר שֶׁחִנְּכוֹ לְמִצְוֹת וְהוּא לְשׁוֹן הַתְחָלַת כְּנִיסַת הָאָדָם אוֹ כְלִי לָאֻמָּנוּת שֶׁהוּא עָתִיד לַעֲמֹד בָּהּ, וְכֵן חֲנֹךְ לַנַּעַר משלי כ"ב, חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ במד' ז', חֲנֻכַּת הַבַּיִת תה' ל' ובלע"ז קוֹרִין לוֹ אינצ"נייר: שמנה עשר וגו'. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ אֱלִיעֶזֶר לְבַדּוֹ הָיָה נדרים ל"ב, וְהוּא מִנְיַן גִּימַטְרִיָּא שֶׁל שְׁמוֹ: עד דן. שָׁם תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ, שֶׁרָאָה שֶׁעֲתִידִין בָּנָיו לְהַעֲמִיד שָׁם עֵגֶל סנה' צ"ו:

5 גור אריה פתח ↗

ודבר של עגמת נפש הוא וכו'. דאם לא כן, למה כתב "ואיש אחר יחנכנו". ואם תאמר, די בזה שמא ימות במלחמה, ומאי נפקא מיניה אם אחר יחנכנו או לא יחנכנו. ויראה, משום שיש אדם בשביל שאחר יקח את שלו חלש דעתו עליו, כמו שפירש רש"י 'ודבר של עגמת נפש הוא', ובשביל חלש דעתו עליו אתרע ליה מזליה ומת במלחמה, ודבר זה גורם המיתה. ולפיכך תלה הכתוב ב"איש אחר יחנכנו", כי זהו גרמת המיתה:

5 ברכת אשר על התורה פתח ↗

ג בפרשת שופטים כ, ה מעיר־מבאר רש"י ד"ה ואיש אחר יחנכנו: "ודבר של עגמת נפש הוא זה שלא יחנך את ביתו". כלום מוות או פציעה בשדה הקרב אינה עגמת נפש?

6 רש"י על דברים פתח ↗

תחללנו. בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית לֶאֱכֹל פִּרְיוֹ מגילה כ"ה:

5 ולא חנכו. וְלֹא דָּר בּוֹ, חִנּוּךְ לְשׁוֹן הַתְחָלָה:

6 ואיש אחר יחנכנו. וְדָבָר שֶׁל עָגְמַת נֶפֶשׁ הוּא זֶה:

« רש"י על דברים כ׳:ד׳ רש"י על דברים כ׳:ו׳ »