רש"י על דברים כ׳:ד׳

« רש"י על דברים כ׳:ג׳ רש"י על דברים כ׳:ה׳ »

4 שפתי חכמים פתח ↗

זה מחנה הארון. דאין שייך על הקב"ה למימר ההולך עמכם, דהא מלא כל העולם כבודו. לכך פי' זה מחנה וכו':

5 רש"י על בראשית פתח ↗

וירק. כְּתַרְגּוּמוֹ וְזָרִיז, וְכֵן וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב ויקרא כ"ו – אֶזְדַּיֵּן בְּחַרְבִּי עֲלֵיכֶם, וְכֵן אָרִיק חַרְבִּי שמות ט"ו, וְכֵן וְהָרֵק חֲנִית וּסְגֹר תה' ל"ה: חניכיו. חנכו כְּתִיב ס"אֲ קְרֵי, זֶה אֱלִיעֶזֶר שֶׁחִנְּכוֹ לְמִצְוֹת וְהוּא לְשׁוֹן הַתְחָלַת כְּנִיסַת הָאָדָם אוֹ כְלִי לָאֻמָּנוּת שֶׁהוּא עָתִיד לַעֲמֹד בָּהּ, וְכֵן חֲנֹךְ לַנַּעַר משלי כ"ב, חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ במד' ז', חֲנֻכַּת הַבַּיִת תה' ל' ובלע"ז קוֹרִין לוֹ אינצ"נייר: שמנה עשר וגו'. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ אֱלִיעֶזֶר לְבַדּוֹ הָיָה נדרים ל"ב, וְהוּא מִנְיַן גִּימַטְרִיָּא שֶׁל שְׁמוֹ: עד דן. שָׁם תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ, שֶׁרָאָה שֶׁעֲתִידִין בָּנָיו לְהַעֲמִיד שָׁם עֵגֶל סנה' צ"ו:

5 גור אריה פתח ↗

ודבר של עגמת נפש הוא וכו'. דאם לא כן, למה כתב "ואיש אחר יחנכנו". ואם תאמר, די בזה שמא ימות במלחמה, ומאי נפקא מיניה אם אחר יחנכנו או לא יחנכנו. ויראה, משום שיש אדם בשביל שאחר יקח את שלו חלש דעתו עליו, כמו שפירש רש"י 'ודבר של עגמת נפש הוא', ובשביל חלש דעתו עליו אתרע ליה מזליה ומת במלחמה, ודבר זה גורם המיתה. ולפיכך תלה הכתוב ב"איש אחר יחנכנו", כי זהו גרמת המיתה:

5 ברכת אשר על התורה פתח ↗

ג בפרשת שופטים כ, ה מעיר־מבאר רש"י ד"ה ואיש אחר יחנכנו: "ודבר של עגמת נפש הוא זה שלא יחנך את ביתו". כלום מוות או פציעה בשדה הקרב אינה עגמת נפש?

4 כי ה' אלהיכם וגו'. הֵם בָּאִים בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם וְאַתֶּם בָּאִים בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. פְּלִשְׁתִּים בָּאוּ בְנִצְחוֹנוֹ שֶׁל גָּלְיָת, מֶה הָיָה סוֹפוֹ? נָפַל וְנָפְלוּ עִמּוֹ:

5 ההלך עמכם. זֶה מַחֲנֵה הָאָרוֹן סוטה מ"ב:

4 משכיל לדוד פתח ↗

ההולך עמכם זה מחנה הארון. עיין מ״ש בספרי ש״ל על לשון זה של מחנה הארון:

5 שפתי חכמים פתח ↗

ודבר של עגמת נפש הוא זה. דאל"כ מאי נפקא מיניה אם יחנכנו הוא או אחר:

5 מזרחי פתח ↗

ואיש אחר יחנכנו ודבר של עגמת נפש הוא זה. דאם לא כן מאי נפקא מינה אם יחנכנו הוא או אחר:

« רש"י על דברים כ׳:ג׳ רש"י על דברים כ׳:ה׳ »