רש"י על חולין ט׳ ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ט׳ ע״ב:ו׳ רש"י על חולין ט׳ ע״ב:ח׳ »

7 אָמַר רַב אָשֵׁי, תָּא שְׁמַע: צְלוֹחִית שֶׁהִנִּיחָהּ מְגוּלָּה וּבָא וּמְצָאָהּ מְכוּסָּה – טְמֵאָה, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: אָדָם טָמֵא נִכְנַס לְשָׁם וְכִיסָּהּ.

פירוש רש"י על חולין ט׳ ב:ז׳

7 צלוחית - שמלאוה מים חיים למי חטאת ועדיין לא נתקדשו באפר דאם נתקדשו טמאה דקתני למאי אי לאיפסולי ליתני פסולה אי לטמויי אחריני בלאו הכי מי חטאת מטמאין אפילו במשא:

8 טמאה - ומטמאה אוכלין ומשקין וכ"ש דפסולה לקידוש דהא כל מעשיה במעלות טהרה הם דחטאת קרייה רחמנא:

« רש"י על חולין ט׳ ע״ב:ו׳ רש"י על חולין ט׳ ע״ב:ח׳ »