רש"י על חולין צ״ו ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין צ״ו ע״ב:ח׳ רש"י על חולין צ״ו ע״ב:י׳ »

מקור: חולין צ״ו ב:ט׳

1 חולין פתח ↗

גְּמָ׳ אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בָּהּ, אֲבָל נִצְלָה בָּהּ – קוֹלֵף וְאוֹכֵל עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַגִּיד.

2 חולין פתח ↗

גְּמָ׳ אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בָּהּ, אֲבָל נִצְלָה בָּהּ – קוֹלֵף וְאוֹכֵל עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַגִּיד.

3 חולין פתח ↗

גְּמָ׳ אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בָּהּ, אֲבָל נִצְלָה בָּהּ – קוֹלֵף וְאוֹכֵל עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַגִּיד.

4 חולין פתח ↗

גְּמָ׳ אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בָּהּ, אֲבָל נִצְלָה בָּהּ – קוֹלֵף וְאוֹכֵל עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַגִּיד.

9 גמ' לא שנו - דכי יש בו בנותן טעם כל הירך אסורה:

10 אלא שנתבשל - שהרוטב מעלה הטעם בכל הבשר:

11 אבל נצלה - עמו נצמת בתוכו ואינו מפעפע ויוצא בבשר:

12 קולף ואוכל - כלומר חותך עליון ואוכל עד שמגיע לגיד:

« רש"י על חולין צ״ו ע״ב:ח׳ רש"י על חולין צ״ו ע״ב:י׳ »