רש"י על חולין צ״ד א:ט״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין צ״ד ע״א:י״ד רש"י על חולין צ״ד ע״א:י״ז »

1 חולין פתח ↗

וְלֹא יְשַׁגֵּר אָדָם לַחֲבֵירוֹ חָבִית שֶׁל יַיִן וְשֶׁמֶן צָף עַל פִּיהָ. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשִּׁיגֵּר לַחֲבֵירוֹ חָבִית שֶׁל יַיִן וְשֶׁמֶן צָף עַל פִּיהָ, וְהָלַךְ וְזִימֵּן עָלֶיהָ אוֹרְחִין, וְנִכְנְסוּ, מְצָאָהּ שֶׁהִיא שֶׁל יַיִן, וְחָנַק אֶת עַצְמוֹ.

2 חולין פתח ↗

15 ושמן צף על פיה - כסבור שהכל שמן ומזמן עליו אורחים ובטוח שיש לו שמן הרבה לצרכם:

16 וחנק את עצמו - שלא היה לו מה להאכילם ובוש מהם:

« רש"י על חולין צ״ד ע״א:י״ד רש"י על חולין צ״ד ע״א:י״ז »