רש"י על חולין צ״ד א:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין צ״ד א:י״ג
13 תָּנוּ רַבָּנַן: לֹא יֵלֵךְ אָדָם לְבֵית הָאֵבֶל, וּבְיָדוֹ לָגִין הַמִּתְקַשְׁקֵשׁ. וְלֹא יְמַלְּאֶנּוּ מַיִם, מִפְּנֵי שֶׁמַּתְעֵהוּ. וְאִם יֵשׁ שָׁם חֶבֶר עִיר – מוּתָּר.
פירוש רש"י על חולין צ״ד א:י״ג
13 המתקשקש - חסר. לפי שזה סבור שהוא מלא:
14 שמתעהו - גונב דעתו:
15 ואם יש שם חבר עיר - חבורות עיר שיש שם רבים וזה מתכוין להחשיב את האבל בעיניהן שיאמרו כמה חשוב זה שזה מכבדו כ"כ:
16 מותר - דגדול כבוד הבריות: