רש"י על חולין צ״ג ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין צ״ג ב:ד׳
4 אָמַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי: הָנֵי בֵּיעֵי דְּגַדְיָא, עַד תְּלָתִין יוֹמִין שַׁרְיָין בְּלָא קְלִיפָה, מִכָּאן וְאֵילָךְ – אִי אזַרְעָן אֲסוּרִין, וְאִי לָא אזַרְעָן שַׁרְיָין. מְנָא יָדְעִינַן? אִי אִית בְּהוּ שׁוּרְיָיקֵי סוּמָּקֵי – אֲסִירָן, לֵית בְּהוּ שׁוּרְיָיקֵי סוּמָּקֵי – שַׁרְיָין.
פירוש רש"י על חולין צ״ג ב:ד׳
4 הני ביעי דגדיא עד תלתין יומין - משנולד:
5 שריין - בלא קליפת הקרום דאכתי לא נפיש דמיה ליבלע באיבריו. גדיא לאו דווקא:
6 אזרען - יש בהן זרע אסורין דבידוע שיש דם: