רש"י על חולין צ״א ב:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין צ״א ב:י״א
11 תָּנָא: עוֹלִין וּמִסְתַּכְּלִין בִּדְיוֹקְנוֹ שֶׁל מַעְלָה, וְיוֹרְדִין וּמִסְתַּכְּלִין בִּדְיוֹקְנוֹ שֶׁל מַטָּה. בְּעוֹ לְסַכּוֹנֵיהּ, מִיָּד ״וְהִנֵּה ה׳ נִצָּב עָלָיו״. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אִלְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאׇמְרוֹ, כְּאָדָם שֶׁמֵּנִיף עַל בְּנוֹ.
פירוש רש"י על חולין צ״א ב:י״א
11 בדיוקנו של מעלה - פרצוף אדם שבארבע חיות בדמות יעקב:
12 בעו לסכוניה - מחמת קנאה:
13 נצב עליו - לשמרו:
14 שמניף על בנו - במניפה להצילו מן השרב: