רש"י על חולין ח׳ ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ח׳ ע״ב:ו׳ רש"י על חולין ח׳ ע״ב:ח׳ »

7 וּלְמַאן דְּאָמַר בְּחַמִּין, מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דְּקָא בָלְעָה אִיסּוּרָא? דְּהֶיתֵּירָא נָמֵי בָּלְעָה אֵבֶר מִן הַחַי! אֵימַת בָּלְעָה? לְכִי חָיְימָא. אֵימַת קָא חָיְימָא? לְכִי גָמְרָה שְׁחִיטָה, הָהִיא שַׁעְתָּא הֶיתֵּירָא הֲוָה.

פירוש רש"י על חולין ח׳ ב:ז׳

7 משום דקא בלע - שמנונית דטריפה אבל אבליעת דם לא חייש שהסכין קשה הוא ואין דם נבלע בו אלא שמנונית שהיא נבלעת בין ברך בין בקשה:

8 דהיתירא נמי - כי שחיט בה בהמה כשרה נבעי הגעלה דהא בלעה שמנונית דאבר מן החי קודם גמר שחיטה:

« רש"י על חולין ח׳ ע״ב:ו׳ רש"י על חולין ח׳ ע״ב:ח׳ »