רש"י על חולין פ״ט ב:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין פ״ט ב:י״א
11 וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ דְּתַרְוַיְיהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי קָאָתוּ? וְהָתְנַן: עַל אֵלּוּ טוּמְאוֹת הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ, עַל הַמֵּת וְעַל כְּזַיִת מִן הַמֵּת.
פירוש רש"י על חולין פ״ט ב:י״א
11 הנזיר מגלח - שאם נטמא לאחר שמנה מקצת נזירותו סותר כל מה שמנה ומגלח וחוזר ומתחיל ומונה כדכתיב במדבר ו והימים הראשונים יפלו:
12 על המת כו' - אבל לא על שאר טומאות כגון נבלה ושרץ דמת כתיב בפרשה שם וכי ימות מת עליו: