רש"י על חולין פ״ז א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין פ״ז ע״א:ג׳ רש"י על חולין פ״ז ע״א:ה׳ »

1 חולין פתח ↗

תַּנְיָא אִידַּךְ: ״וְשָׁפַךְ וְכִסָּה״, בַּמֶּה שֶׁשָּׁפַךְ – בּוֹ יְכַסֶּה, שֶׁלֹּא יְכַסֶּנּוּ בָּרֶגֶל, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִצְוֹת בְּזוּיוֹת עָלָיו. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״וְשָׁפַךְ וְכִסָּה״, מִי שֶׁשָּׁפַךְ – הוּא יְכַסֶּנּוּ. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁחַט, וְקָדַם חֲבֵירוֹ וְכִסָּה, וְחִיְּיבוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִיתֵּן לוֹ עֲשָׂרָה זְהוּבִים.

2 חולין פתח ↗

3 חולין פתח ↗

1 במה ששפך - בידו:

2 שלא יכסנו ברגל גרסינן:

3 ליתן לו - מפני שהפסידו שכר ולקמן בעי שכר מצות מעשה או שכר הברכה:

« רש"י על חולין פ״ז ע״א:ג׳ רש"י על חולין פ״ז ע״א:ה׳ »