רש"י על חולין פ״ז א:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין פ״ז א:י״ב
12 כִּסָּהוּ הָרוּחַ. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁחָזַר וְנִתְגַּלָּה, אֲבָל לֹא חָזַר וְנִתְגַּלָּה – פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת. וְכִי חָזַר וְנִתְגַּלָּה מַאי הָוֵי? הָא אִידְּחִי לֵיהּ! אָמַר רַב פָּפָּא: זֹאת אוֹמֶרֶת אֵין דִּיחוּי אֵצֶל מִצְוֹת.
פירוש רש"י על חולין פ״ז א:י״ב
12 פטור מלכסות - דהא מכוסה ועומד הוא:
13 הא אידחי ליה - מכסוי דהא כיסהו ונתגלה פטור מלכסות:
14 אין דיחוי - אין אמרינן דחוי אצל מצות וכי אמרינן דיחוי בפסול קרבן הוא דאמרינן: