רש"י על חולין פ״ו א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

רש"י על חולין פ״ו ע״א:ו׳ » « רש"י על חולין פ״ו ע״א:ח׳

1 חולין פתח ↗

וְכֵן לְעִנְיַן אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ, שֶׁשָּׁחֲטוּ וַאֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתָן – אָסוּר לִשְׁחוֹט אַחֲרֵיהֶם, בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן – רַבִּי מֵאִיר מַתִּיר לִשְׁחוֹט אַחֲרֵיהֶן, וַחֲכָמִים אוֹסְרִים, וּמוֹדִים שֶׁאִם שָׁחַט – שֶׁאֵינוֹ סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים.

2 ערוך לנר על סנהדרין פתח ↗

ברש"י ד"ה דלמא הדרו ביה. והאיך מתרים בו התראת ספק: ק"ק התראת ספק מאן דכר שמיה הא אפילו למ"ד התראת ספק שמה התראה ודאי לא ילקה כאן כיון דעדיין נשאר הדבר בספק דלמא הדרו ביה גם לענין מאי בעי התראה הא המלקות לא הוי רק לקיים המצוה כמו עשה סוכה ואינו עושה ולזה לא בעי התראה וצריך לדחוק דהך התראת ספק באמת הכוונה שהמעשה הוא בספק ועיין חולין דף פ"ו ברש"י ד"ה שאינו סופג שכ' רש"י דהתראת ספק היא וע"כ ג"כ כוונתו כן שהרי האיסור ספק:

1 וחכמים אוסרין - שמא יפה שחטו והויא לה שחיטה מעלייתא:

2 שאינו סופג - דהתראת ספק היא:

רש"י על חולין פ״ו ע״א:ו׳ » « רש"י על חולין פ״ו ע״א:ח׳