רש"י על חולין פ״א ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין פ״א ב:ז׳
7 אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ, אֲפִילּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן יוֹדְעִין אוֹתָהּ! אֶלָּא, פְּעָמִים שֶׁאֲפִילּוּ שָׁחַט רִאשׁוֹן לְשֻׁלְחָנוֹ וְשֵׁנִי לַעֲבוֹדָה זָרָה – חַיָּיב.
פירוש רש"י על חולין פ״א ב:ז׳
7 זו אפילו תינוקות של בית רבן יודעין - דתרתי לא עבדינן ביה:
8 אלא - אם היה לך להשמיענו דבר טעם על משנתינו כך היה לך לומר:
9 פעמים - שמלקות של משנתינו אפילו בראשון לשלחנו ושני לעבודה זרה ולא אתרו בו משום עבודה זרה ולא מיקטל. ולריש לקיש כיון דאילו אתרו ביה הוי מיקטיל ופטור ממלקות כי לא אתרו ביה נמי אע"ג דלא מיקטיל הואיל ובהך איסורא איכא צד מיתה לא לקי ובכתובות שם יליף טעמא מקראי באלו נערות: