רש"י על חולין פ׳ א:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין פ׳ ע״א:י״ב רש"י על חולין פ׳ ע״א:י״ד »

13 אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב סָפְרָא אָמַר רַב הַמְנוּנָא: הָנֵי עִזֵּי דְּבָאלָא כְּשֵׁרוֹת לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, סָבַר לַהּ כִּי הָא דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: עֶשֶׂר בְּהֵמוֹת מָנָה הַכָּתוּב, וְתוּ לָא.

פירוש רש"י על חולין פ׳ א:י״ג

13 עזי דבאלא - עזי הלבנון. באלא יער:

14 כשרות לגבי מזבח - דלאו חיות נינהו אלא בהמות:

15 עשר בהמות מנה הכתוב - להיתר אכילה שור שה כשבים ושה עזים איל וצבי ויחמור ואקו ודישון ותאו וזמר דברים יד ואין לנו עוד בהמה וחיה כשרה בעולם והשתא להנהו עזי דבאלא ליכא לספוקי שמא מין חיה הוא שלא הוזכרה כאן דהא תו ליכא ומדלא מנינהו להנך בהדי חיות ש"מ בכלל עז הן ועז בהמה הוא:

« רש"י על חולין פ׳ ע״א:י״ב רש"י על חולין פ׳ ע״א:י״ד »