רש"י על חולין ז׳ ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ז׳ ע״ב:ד׳ רש"י על חולין ז׳ ע״ב:ו׳ »

5 אָמַר לוֹ: כִּמְדוּמֶּה אַתָּה שֶׁמּוּדָּר הֲנָאָה מִיִּשְׂרָאֵל אֲנִי? יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵן, יֵשׁ רוֹצֶה וְאֵין לוֹ, וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה, וּכְתִיב: ״אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן וְאַל תִּתְאָיו לְמַטְעַמֹּתָיו כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא אֱכוֹל וּשְׁתֵה יֹאמַר לָךְ וְלִבּוֹ בַּל עִמָּךְ״, וְאַתָּה רוֹצֶה וְיֵשׁ לְךָ.

פירוש רש"י על חולין ז׳ ב:ה׳

5 אמר ליה - רבי פינחס וכי סבור היית שמודר הנאה מישראל אני:

6 ישראל קדושים הם - וראויין ליהנות מהם:

7 אבל יש רוצה - לההנות אחרים משלו ואין יכולת בידו וממנו איני רוצה ליהנות שלא אכביד עליו:

8 ויש שיש - יכולת בידו ואינו רוצה לההנות אחרים ואע"פ שאומר בא וסעוד אין לבו חפץ ואיני נהנה ממנו משום דכתיב אל תלחם לחם רע עין:

9 אל תלחם - אל תסעוד. לחם לשון סעודה כדכתיב שמואל א כ לא בא אל הלחם וכתיב דניאל ה בלשאצר מלכא עבד לחם רב:

10 כמו שער - כאילו אתה פותח שער בבטנו. וי"א לשון מרירות כמו ירמיהו כט כתאנים השוערים:

« רש"י על חולין ז׳ ע״ב:ד׳ רש"י על חולין ז׳ ע״ב:ו׳ »