רש"י על חולין ז׳ א:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ז׳ ע״א:י״א רש"י על חולין ז׳ ע״א:י״ג »

12 הֲוָה הָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה דָּארֵי חִיטֵּי לְפִיסְחָא, אֲמַר לֵיהּ חֲלוֹק לֵיהּ נָמֵי לְהַאי, דִּבְמִצְוָה עָסֵיק. חֲלַק לֵיהּ. הֲוָה הָהוּא טַיָּיעָא דִּלְוָוה בַּהֲדַיְיהוּ, אֲמַר לֵיהּ חֲלוֹק לֵיהּ נָמֵי לְהַאי, דְּלָא לֵימָא: ״כָּךְ עוֹשִׂים לִבְנֵי לְוִיָּה״, חֲלַק לֵיהּ.

פירוש רש"י על חולין ז׳ א:י״ב

12 דבמצוה עסיק - דכתיב שמות יב ושמרתם את המצות דמתחלת טחינה והרקדה בעיא שימור לשם מצה:

13 דלווה בהדייהו - נתחבר עמם בדרך:

14 טייעא - סוחר ערבי:

15 כך עושין - בתמיה:

16 לבני לויה - לבני חבורה שמניחן והולך:

« רש"י על חולין ז׳ ע״א:י״א רש"י על חולין ז׳ ע״א:י״ג »