רש"י על חולין ע״ד א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ע״ד ע״א:א׳ רש"י על חולין ע״ד ע״א:ג׳ »

2 יָתֵיב רַב יוֹסֵף קַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא, וְיָתֵיב וְקָאָמַר: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אֲכָלוֹ לָזֶה – לוֹקֶה. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן: לָא תְּצִיתוּ לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָא מִשְּׁמֵיהּ דְרַב: אֲכָלוֹ לָזֶה – אֵינוֹ לוֹקֶה.

פירוש רש"י על חולין ע״ד א:ב׳

2 אכלו לזה - האבר המדולדל:

3 אינו לוקה - דמצות פרוש בעלמא הוא:

« רש"י על חולין ע״ד ע״א:א׳ רש"י על חולין ע״ד ע״א:ג׳ »