רש"י על חולין ע״ג ב:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ע״ג ע״ב:י״א רש"י על חולין ע״ד ע״א:א׳ »

12 אָמַר רַב יוֹסֵף: נְקוֹט דְּרַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף בִּידָךְ, דְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה קָאֵי כְּוָותֵיהּ. דְּתַנְיָא: ״וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ״ – לְהָבִיא הָאֵבֶר וְהַבָּשָׂר הַמְדוּלְדָּלִין בִּבְהֵמָה וּבְחַיָּה וּבְעוֹף, וּשְׁחָטָן, שֶׁהֵן אֲסוּרִין. וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:

פירוש רש"י על חולין ע״ג ב:י״ב

12 נקוט דרב יצחק בידך - דאמר משמיה דר' יוחנן הכל מודים שאין שחיטה עושה ניפול ולא מיהדר לשנויי לישנא דאמרינן ברישא לר' יוחנן דברי הכל שחיטה עושה ניפול:

13 דרבה בר בר חנה קאי כוותיה - משמיה דר' יוחנן:

« רש"י על חולין ע״ג ע״ב:י״א רש"י על חולין ע״ד ע״א:א׳ »