רש"י על חולין ע״ג א:י״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ע״ג ע״א:ט״ז רש"י על חולין ע״ג ע״ב:א׳ »

17 אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן? הַאי אִית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא בַּחֲזָרָה, וְהָא לֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא בַּחֲזָרָה.

פירוש רש"י על חולין ע״ג א:י״ז

17 אליבא דרבנן - דבאבר דעובר מטהרי ובאבר המדולדל בה מטמאין:

18 בחזרה - כדאמר ר' יוחנן בריש פירקין לעיל חולין דף סח: אבר עצמו מותר באכילה אם החזיר:

« רש"י על חולין ע״ג ע״א:ט״ז רש"י על חולין ע״ג ע״ב:א׳ »